קובייה הונגרית עם יותר משש פאות – כך מתאר נגיד בנק ישראל את מורכבות הכלכלה העולמית בעת הזאת. הנתונים סותרים, השוק מעריך מיתון אבל נותר אופטימי. ומה רואה הפד?
אנחנו נמצאים בתקופה כלכלית מעניינת במיוחד, רוויית חוסר ודאות ונתונים סותרים. טובי הכלכלנים “שוברים את הראש”: כיצד לשמור על העולם כך שלא ייכנס למיתון עמוק מדי, אבל גם לא לאינפלציה חריפה. או במילותיו של עמי ארביב בפתח הסקירה החודשית שלנו: “כל מי שלא נמצא עכשיו בתפקיד בכיר בפד או בבנק מרכזי, צריך להגיד תודה. אני לא מקנא במה שעובר עליהם”.
ברוב המדינות יש עלייה באינפלציה, אם כי לא קיצונית: בארה”ב היא קפצה מ-8.6 ל-9.1. אינפלציית הליבה, ללא מזון ואנרגיה, התמתנה מעט מ-6 ל-5.9. גם אינפלציית ה-PCE שעליה מסתכל הפד מאכזבת: קפצה ל-6.8, הנתון הגבוה ביותר מאז 1982 (בליבה ה-PCE עלתה קלות ל-4.8). בגוש האירו עלתה האינפלציה מ-8.6 ל-8.9 ובאנגליה מ-9.1 ל-9.4. בסין היא עדיין נמוכה מאוד אבל עלתה גם שם, מ-2.1 ל-2.5. ארגנטינה כבר על 64 ותורכיה עם 78.62. אין ספק: המספרים האלה מהווים איום על כלכלת העולם.
הצרכנים הפרטיים בארה”ב מוציאים יותר כסף – גם כאן מספרים שכמותם לא ראינו מאז 82′ – וזה לא כי קונים יותר אלא בגלל עליית המחירים. ההכנסה הפרטית צמחה רק ב-0.6%, מה שבהכרח יביא להתכווצות – וזה בדיוק מה שהפד רוצה. הוא זוכר היטב תרחישים כמו ב-1974 – אינפלציה של 12% שהולידה ירידה של 48% ב-S&P 500, כלומר: מיתון עמוק.
עקום התשואות בארה”ב כבר התהפך לגמרי, מה שאומר שהשוק צופה מיתון. התמ”ג בארה”ב שלילי כבר שני רבעונים ברצף, מה שעל פי הנתונים המקובלים אומר: מיתון. יו”ר הפד טוען עם זאת שאנחנו עוד לא שם ושהשוק חזק. הוא שואב עידוד משוק העבודה – משק בתעסוקה מלאה עם ירידה קלה בלבד במשרות הפתוחות (משמעותית יותר בהייטק); מתחזית הצמיחה ל-Q3; ממחירי התובלה הימית – ההובלה בתפזורת כבר מתחת למחירים של ערב הקורונה, וגם מחירי ההובלה בקונטיינרים יורדים בעקביות; מההאטה בענף הבנייה – עם צניחה במדד מכירות הבתים בהמתנה (עסקאות שטרם נסגרו סופית); וממדד מנהלי הרכש PMI (שבמוצרים ירד ל-52 – עדיין התרחבות אבל קטנה מאוד; בשירותים כבר שלילי, מתחת ל-50).
מה כל זה עושה לשוק המניות?
כשהבנק המרכזי מצמצם את כמות הכסף בשוק הוא מוריד נזילות. הריבית הגבוהה יוצרת אלטרנטיבה – חיסכון, ומקשה על גיוס חוב לחברות. אלא שביולי הנאסד”ק דווקא עלה ב-12.3% – זה יכול להיות דרמטי בתיק השקעות, ושוב מתברר שאי אפשר לתזמן את השוק. כרגע אנחנו בסוג של בלימה, אבל אין לדעת איך זה יימשך. חברות ההייטק חטפו חזק מתחילת השנה, עד אובדן של 92.5% בחברות הגדולות, וגם מניות הביג-טק חטפו: בקצה העליון נטפליקס איבדה 67.8% ומטא-פייסבוק 58.2%, אפל רק 14%; אמזון חוותה ברבעון הזה את הצמיחה האיטית בהיסטוריה שלה. רוב החברות הגיבו טוב לדוחות האחרונים, אף שאלו היו גרועים ביחס לשנה הקודמת, משום שהיו טובים בדרך כלל מהתחזיות.
אשר לפרמיית הסיכון: ב-S&P 500 תשואת הרווח – ממכפיל של 20.4 למכפיל עתידי של 17.2 – עומדת על 4.9%, ואילו תשואת האג”ח על 2.65%. ההפרש מביא אותנו לפרמיה של 2.3%, כאשר רף המינימום המקובל הוא 2.6% – מכאן שאנחנו במצב מאוד מוגבל. בנאסד”ק המצב קשה אף יותר: תשואת רווח של 3.6% מינוס תשואת אג”ח של 2.65% = פרמיית סיכון של 1%. אבל גם עכשיו, לאחר הירידות, השוק האמריקאי עדיין לא זול. המשקיעים אופטימיים.
איפה אנחנו במחזור הכלכלי? בסיכום הפרמטרים המרכזיים – עקום התשואות השטוח/הפוך, הריבית העולה, ירידת ה-PMI והנפילה החדה של אמון הצרכנים – אנחנו במיתון מוקדם, בתחילת הדעיכה. העליות בשוק המניות עשויות להיות רק תיקון נקודתי. השוק האמריקאי מעריך ומתמחר: ירידה בסיכוני האינפלציה, עלייה בסיכון למיתון ועלייה בסיכוי להורדת ריבית (הפד טוען שזו טעות ומנסה לצנן את ההערכה הזאת ביחס לריבית).
בשאר העולם: מכפילים סבירים יותר
העולם נסחר במכפילים סבירים יותר ביחס לשוק האמריקאי. באירופה אנחנו רואים אינפלציה של 8.9% (הליבה עלתה ל-4%), שיפור בתמ”ג ל-0.7% (כנראה בעקבות התאוששות התיירות), המשך הירידה בשיעור האבטלה (6.6%), העלאת ריבית ל-0.5% והיחלשות של האירו לרמה של 1:1 ביחס לדולר. הגז ממשיך לשגע את הגוש ואת האינפלציה.
בסין: הכלכלה חוזרת להתאוששות זהירה בסיוע מדיניות מרחיבה של הממשל, אולם מדיניות ה”אפס הדבקה” עדיין מקשה. האינפלציה עודנה נמוכה ומאפשרת הקפאה ואפילו הורדת ריבית על פי הצורך (כרגע עומדת על 3.7%). חייבים לשים לב למתיחות עם ארה”ב סביב טייוון והאפשרות שיו”ר בית הנבחרים ננסי פלוסי תגיע לשם.
ומה אצלנו? תעסוקה כמעט מלאה במשק (4.1%), ולפי נגיד בנק ישראל, לא צפוי מיתון. האינפלציה בקצב של 4.4% – זה לא מעט, אבל ודאי נמוך ביחס לארה”ב ולאירופה. התחזית היא להמשך צמיחה של 5% בסיכום 2022 ו-3.5% בשנה הבאה. הריבית עומדת כעת על 1.25% עם תחזית של 2.75% לעוד שנה לפי הנגיד. ביולי השקל התחזק ב-2.8% מול הדולר וב-5.8% מול סל המטבעות. והנה בשורה טובה באמת: במאי רכשו משקיעי חוץ מניות ב-2.1 מיליארד שקל, נוסף על ה-3.7 מיליארד שקנו מינואר עד אפריל. מדד ת”א 35, אחרי ירידה קלה, עלה וחצה בימים האחרונים את הממוצע הנע של ה-200 יום (קו המגמה), גם זה אירוע משמח.
שורות תחתונות
- סיום המלחמה באוקראינה יכול לשנות את מפת הכלכלה העולמית.
- התיירות הנפתחת בעולם מסייעת להתאוששות הענף על כל נגזרותיו.
- הבורסה האמריקאית נסחרת עדיין במכפילים גבוהים ובפרמיות סיכון נמוכות.
- המשך העלאות ריבית יקשה על חברות עם חוב גבוה ומכפילים גבוהים.
- החשש ממיתון/האטה משמעותית בעולם עדיין גבוה.
- הודו בהאטה: גירעון מסחרי עקב ייבוא נפט ואינפלציה של 7%.
- הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה ונסחרת עדיין במחירים נוחים יחסית לעולם.
- הסיכוי להתאוששות מהירה בתצורת V נמוך – הזהירות מתבקשת!
