המשבר לא יהיה קצר, אבל בהחלט יש כמה אינדיקטורים מעודדים
באמצע היום הצבע האדום פגש ברחוב את המשקיעים שלנו. מין יום כזה שמומלץ להתרחק בו ממסכים, לנסות לראות מעבר לפאניקה ולבדוק בקור רוח מה קורה בשווקים. בשביל זה אנחנו כאן.
החיטה צומחת שוב
נפתח באופן טבעי באוקראינה, שם אין עדיין אור בקצה המנהרה, אבל בשווקים מדברים על כך שהמומנטום החיובי בשטח עשוי לאפשר לפוטין להיעתר סוף סוף להסכם. בינתיים מחירי הנפט והגז ממשיכים לעלות ומשבר החיטה ממשיך להתממש, כאשר רוסיה סוגרת את הנמלים של אוקראינה ולא יכולה לייצא בעצמה. המדינות החזקות ישלמו יותר אבל ייפגעו פחות; החלשות לעומתן מושפעות מאוד. בעיקר כשצרות באות בצרורות, והשנה הזאת קשה מבחינת היבול גם בארה”ב ובהודו. אבל צרות מולידות גם פתרונות, מפיתוח דשנים וטכנולוגיה חקלאית (גם לישראל יש בכך חלק) ועד גידולים במקומות חדשים. כך שאולי יש כאן הזדמנות מעניינת להשקעה, ואפשר לעקוב אחר קרן הסל WEAT. גם פולי הסויה בשיא כל הזמנים (קרן הסל למעקב במקרה הזה היא SOYB).
קורלציה הפוכה בנפט
בנפט ניכרת קורלציה הפוכה לזו המקובלת: שוק המניות יורד ומחיר הנפט עולה. סביר שזה ייבלם מתישהו – בהאטה כלכלית יורדים לרוב מחירי האנרגיה עקב ניצול פחוּת. כרגע עליית מחירי הנפט מובילה להתכווצות, עם השפעה משמעותית של 3.5% מהתוצר באיטליה ובתורכיה. המרוויחות הן כמובן יצרניות ומפיקות הנפט. מדד הסחורות של בלומברג מראה את זינוק המחירים הכללי שנובע הן מהאינפלציה והן מהמחסור בהיצע.
הסכנה: סטגפלציה
באשר למחזור הכלכלי העולמי, הרוב המכריע של המדינות נמצאות בדרכן למיתון. אוסטרליה, יפן, דרום קוריאה והודו עדיין למעלה יחסית, UK וה-EU הכי קרובות למטה, ואילו סין כבר שם. צריך לזכור שאחרי הירידות מגיעה התאוששות, אולם במצב כזה אין לצפות שהשווקים יטוסו מעלה. במודל המתבסס על סנטימנט הצרכים, היקף הצמיחה בתעשיות, שיעורי הריבית ועקום התשואות, אנחנו בעידן של ירידות שערים או במקרה הטוב דשדוש, עם סכנת הידרדרות לסטגפלציה – שילוב של קיפאון ואינפלציה, כשלבנקים המרכזיים לא יהיו כלים אפקטיביים לבלימת ההתייקרויות. לא בכדי הבנק העולמי הוריד את תחזית הצמיחה של כלכלת ארה”ב ב-1.2% לכדי 2.5%, סין צפויה לצמיחה של 4.3%, גוש האירו ל-2.5% (1.7% פחות מכפי שהוערך בינואר). באוקראינה התחזית היא להתכווצות של 45.1% וברוסיה 8.9%.
מאקרו ישראל
התנאים עדיין מאירים פנים, ודאי יחסית לשאר העולם: תעסוקה כמעט מלאה במשק – השוק פשוט רותח; קצב אינפלציה של 4% (סביר להניח שנראה עוד עלייה); ריבית של 0.7%, צפויה לעלות במדרגות עד 1.5% ואולי אף יותר מזה (הנגיד נשמע ניצי מאוד בעניין). השקל נחלש מול הדולר וסל המטבעות, כאופייני לירידות ולאחר התחזקות משמעותית. יש כעת קורלציה הפוכה בין שער הדולר ל-S&P500, כשמוסדיים ומנהלי קרנות רבים רואים במט”ח גידור לתיק. ה-OECD והבנק העולמי אופטימיים ביחס לישראל ומעריכים צמיחה של 4.8% – הרבה מעל הממוצע העולמי. הגירעון ירד ל-0 – הנמוך זה 14 שנים ועוד אחרי מענקי הקורונה. במבט קדימה, האינפלציה ממשיכה לטפס.
מאקרו ארה”ב
האינדיקטורים תומכים בינתיים בהמשך צמיחה, ועם כל הבעיות, הכלכלה נראית בסדר: האבטלה בשפל כבר כמה חודשים, עם הרבה ביקוש ויצירה של מקומות עבודה, משרות חדשות והעלאות שכר; הוצאות הצרכנים עדיין גבוהות, מה שמניע את הכלכלה, אבל ייתכן שאנחנו לקראת שינוי; מדד מנהלי הרכש (PMI) עדיין במגמת התרחבות, אם כי תוך היחלשות משמעותית בסקטור השירותים וכעת, לאור משבר האספקה והתייקרות חומרי הגלם, גם בתעשייה. האינפלציה הרגילה היא ברמה של 8.6% – במומנטום עולה, אבל זה לא נראה כמו קפיצה היסטרית וניתן אפילו לזהות התמתנות. אינפלציית הליבה (ללא מזון ואנרגיה) אפילו ירדה – משיא של 6.5% ל-6% (הציפיות לירידה משמעותית יותר יצרו תחושת אכזבה).
הפד נחוש להוריד את האינפלציה, וישנם אלמנטים המנבאים שכך יקרה. למשל: אפקט ה-Bullwhip (מהצרכן לקמעונאי, לסיטונאי ליצרן). עודף המלאים במחסני קמעונאים כמו וולמארט וטרגט עשוי להוליד סיילים ולמשוך את המחירים כלפי מטה. זה מפחית את לחץ ההזמנות, וזה נכון גם בשבבים. מצב כזה מקטין את שולי הרווח, ולכן המניות יורדות. מחירי הובלת המכולות אף הם בירידה. לעונת הדו”חות הבאה (Q2) מוערכת ירידה של 1.3% ב-S&P500, שיפור באנרגיה, בסחורות, בנדל”ן ובתעשייה וירידות בשאר הסקטורים (הכי הרבה במוצרי המותרות ולאחר מכן בשירותי התקשורת). ובאשר לסנטימנט המשקיעים שניתחנו בהרחבה בוובינר: מדד הפחד עבר מ-Extreme Fear במאי ל-Fear ביוני (מ-13 ל-28 במדד של 0 עד 100). זה קצת מחליש את עוצמת ההזדמנות לרכישות, אבל כמובן, סימן מעודד.
לסיכום
- יש כרגע חוסר ודאות קיצונית, והתנהגות השווקים בהתאם. רבים קופצים מיד לקנות כשיש ירידות, אבל נזכיר: זה הזמן לגלות זהירות. התהליך הזה עשוי לקחת זמן, וכל עוד השוק בעליות ריבית, כסף יוצא ממנו והכלכלה מתכווצת.
- התמתנות, להערכת עמי ארביב, צפויה ברבעון האחרון של 2022. נתחיל להרגיש את זה באינפלציה ואולי בהדרגה גם בריבית.
- התאוששות התעופה והסרת מגבלות הקורונה יעודדו תיירות ויסייעו להתאוששות הכלכלית.
- השוק האמריקאי משקף ציפייה לצמיחה גבוהה, שבתנאי ריבית גבוהה תהיה קשה להשגה.
- המשק הישראלי צפוי להיפגע פחות, ויש הזדמנויות במניות הנסחרות במחירים נוחים. אפשר למצוא חברות מעניינות מאוד במחירים שפויים. אומנם, לא הכול יעלה, אבל בגדול – לכלכלה שלנו יש הרבה פוטנציאל להתאוששות: הגז, כולל קרן העושר שיוצאת סוף סוף לדרך, הפוספטים והדשנים, הטכנולוגיות החקלאיות והצבאיות ותחזית צמיחה.
- הכלכלה הסינית מעניינת כעת לאחר הטלטלה שעברה. הממשלה נוקטת מדיניות מרחיבה, והסגרים משתחררים בהדרגה.
- בתקופה זו נדרשת השקעה סלקטיבית ובסקטורים נבחרים, בדגש על חוב נמוך. חברות עם חוב גבוה בתקופה של עליות ריבית סופגות הפסדים ועלולות לאבד יציבות.
- בתקפות של עליית ריבית, השקעה באג”ח עם מח”מ ארוך עלולה לגרום להפסדי הון. חשוב לקבל כאן ייעוץ פרטני.
- חשוב לחזק את שרירי הבטן לעמידות בתנודתיות גבוהה. זה לא ייגמר כל כך מהר.
לסיום הסקירה, עמי הראה לנו גרף מעניין של החזר ההשקעה ב-S&P 500 מאז שנת 2000, לעומת S&P Dividend Aristocrats – מדד מניות “אריסטוקרטיות” המחלקות דיבידנד. התשואה באחרונות הייתה פי 2 על פני ה”רגילות”. למי שמסתכל על הדברים בטווח הארוך, יש כאן חומר למחשבה.
