הצניחה של פייסבוק, הזינוק של אמזון: סקירה חודשית של שוק ההון
אנחנו בעיצומה של תקופה מרתקת, וממש לא בטוח שמה שהיה הוא שיהיה. מה קורה ולמה עכשיו? הצגנו בוובינר את תמונת המאקרו, צללנו למניות ספציפיות ובדקנו, אפרופו סערת המחירים, איפה עומדת ישראל ביחס לעולם
הסקירה החודשית שלנו מגיעה בתום שבועיים מאוד מעניינים, בחלקם אפילו מטלטלים בשוק ההון, עם תנודות מסוג שאפילו עם פרוץ הקורונה במרס 2020 לא ראינו: ירידת הערך הגדולה בהיסטוריה בפרק הזמן הקצר ביותר, וממש למחרת – העלייה הגדולה ביותר בפרק הזמן הקצר ביותר. עם זה פתחנו וגם סגרנו את הוובינר שלנו.
מדובר כמובן במניית פייסבוק, שדקות ספורות לאחר הדיווח שלה החלה לצנוח, ובאמזון, שהוסיפה 14% בגלל רווחים שהיכו את התחזיות (בדיעבד התברר שהדו”ח לא היה עד כדי כך בוננזה, אבל לתמחור השוק, כידוע, כללים משלו). ראינו גם את נטפליקס נחתכת. כל זה יכול לגרום לתחושה של אי נוחות. משהו כאן מרגיש קצת לא הגיוני. אגב, מאוד יכול להיות שמ-6-5 חברות שמושכות את השוק מתחיל להיווצר ראש חץ. בעיקר בהובלה של אפל, שמתבררת כמעצמה הגדולה בעולם ששום דבר לא מפריע לה, עם גלי הדף שמשפיעים על רבות מהאחרות.
נכנסנו לקרביים של אמזון ופייסבוק. עמי הראה את הנתונים: מתחילת 2020 אמזון עלתה ב-70%, בעוד פייסבוק רק ב-15.5% (הרבה מזה בגלל הנפילה האחרונה שהורידה אותה דרמטית). בחנו לעומק את המכפילים, ההכנסות מסגמנטים שונים ועוד. לגבי פייסבוק, תהינו אם ייתכן שהשוק הגיב יותר מדי לחומרה, ואם כן – אולי עכשיו נוצרה דווקא הזדמנות בדמות חברה עם שולי רווח מאוד גבוהים, והכנסה שבכל זאת הולכת וגדלה משנה לשנה.
מן הסתם, יש כאן המון נעלמים: מי שמאמין בהתפתחות המטאברס, למשל, יכול לראות הזדמנות. לעומתו, אחר יכול לחשוב שלא פרקטי שהבאזוורד הגדול הזה יקרום בקרוב עור וגידים, מה גם שמשפחת האפליקציות כשלעצמה מאבדת יוזרים לטובת אחרות. האם צוקרברג יידע גם הפעם לעשות את השינויים הנכונים, או שאולי החברה הגיעה לשיא? אחרי הכול, מניין היוזרים החודשיים כבר מתקרב למחצית האנושות. כמה אפשר עוד לצמוח, אם בכלל, וכמה עוד אפשר להרוויח? למען האמת, הרווח השנתי של פייסבוק פר יוזר עלה, ובסך הכול אבדו מיליון יוזרים שהם עשירית האחוז. ואנחנו לא מדווחים למשל על הכנסות מפרסום של וואטסאפ ואינסטגרם. אז איך אומרים? ימים יגידו.
השוק מתמחר 5 העלאות ריבית
כמדי חודש, עמי ארביב שלנו נתן את סקירת המאקרו. הוא פתח בארבעת הסיכונים המרכזיים שכבר הצגנו כאן – מוטציות עמידות לחיסון, היפר אינפלציה, סיכונים גיאופוליטיים/ברבורים שחורים, משבר חוב. עמי צלל כהרגלו לתוככי השווקים והכלכלות. הוא הראה למשל, אפרופו עליית המחירים, שיש דווקא הקלה מסוימת בשרשרת האספקה הימית בזמנים ובתעריפים.
תמונת המאקרו מארה”ב משדרת כעת חשש, אך לא פאניקה. ראינו בוובינר את מחיר הנדל”ן, השכר, תשואות האג”ח, התוצר לרבעון הרביעי של 21′ שעלה על התחזיות, מדדי מניות כלליים ומדדי סקטורים. ראינו מה קורה עם הנפט, והסברנו למה מאה דולר לחבית זה כבר ריאלי לחלוטין. דיברנו על השפעות איומי הפלישה לאוקראינה. וראינו שמצב הכלכלה הגרמנית לא טוב ביחס לשאר היבשת, עם קצב התאוששות איטי בהרבה מהקורונה, אינפלציה מזנקת וסכנה של סטגנציה – שילוב בין מיתון לאינפלציה.
באשר לישראל, למרות עליות המחירים שהסעירו את הרוחות, ראינו שמצבנו טוב ואפילו טוב מאוד ביחס לעולם במחירי החשמל למשל ובאינפלציה בכלל. בנק ישראל צופה צמיחה של 5% ב-Q1 של 2022, האשראי עולה בקצב טוב, שיעור האבטלה ירד ל-3.5% (שכבר מוגדר תעסוקה מלאה, וזה עוד עם הקורונה), השכר הממוצע עלה ב-3.4% בשנתיים האחרונות, ותחזית האינפלציה עודכנה ל-0.5% לפברואר, 0.5% במרץ ו-1.9% שנה קדימה. תיתכן העלאת ריבית בהתאם להתפתחויות.
עמי דיבר על ההיערכות להעלאות ריבית בארה”ב. השוק האמריקאי מתמחר כרגע 5 העלאות של 0.25%, והבנקים המרכזיים כבר מתכנסים לצמצום נכסים. וזו ה-שאלה: האם הצמיחה תצליח לגבור על האינפלציה והריבית – או שלהיפך? תמיד יכול לצוץ גם “ברבור שחור”. אין לזה תשובה חד משמעית, אבל מה שכן – ראשי בנקים מרכזיים כיום קשובים הרבה יותר לשווקים ולכלכלות, והם מאוזנים מבעבר. יש היום יותר התחשבות בשוק ההון, ואפשר להניח שהנגידים לפחות ינסו לעשות את המקסימום מבחינתם.
בדרך לשוק דובי?
מכאן צללנו לניתוח חברות. תחילה ראינו מה קרה למניות של חברות צמיחה ב-21′: תיקונים וירידות משמעותיות מאחורי הקלעים, כמעט מתחת לרדאר, גם כאשר נאסד”ק לא ירד. אלו היו בעיקר חברות עם מכפילים גבוהים. כעת, בשוק קיצוני יותר ששוחט בלי סנטימנטים גם חברות ענק, לדברים יש אפקט מצטבר, וההשפעה על חברות הצמיחה כבר ניכרת. זה צפוי ללוות אותנו הלאה, ונותר לקוות שהשוק יימצא בדשדוש ולא יהפוך ממש לדובי. אבל כדאי לשים לב שטלטלות כאלה אופייניות לתקופות מעבר של שווקים.
ניסינו להתמודד עם השאלה, למה דווקא חברות צמיחה נפגעות כל כך בעולם אינפלציוני ובריביות גבוהות? זה קשור מן הסתם למודל העסקי הבסיסי ולשחיקת ערך הכסף. כי בעולם שכזה, אנשים רוצים להיות קרובים לכסף. ממש להרגיש אותו. ולכן, הלוגיקה הכלכלית אומרת שככל שחברות רחוקות מהתשואה (חברות חלום למיניהן, ביו פארמה וכולי) הן עלולות להיפגע יותר. לעומתן, חברות של רווח כאן ועכשיו, או כבר מעבר לאופק, צפויות להינזק פחות.
כך או כך, זו תקופה מרתקת עם שינוי שמתרחש במקביל בכמה מקומות בעולם. או כמו שעמי סיכם יפה: “כבר שנים אומרים שהספרים לא רלוונטיים יותר. הדברים השתנו עד כדי כך, שאני לא יודע איך אפשר לחזור למוסכמות ולמודלים של פעם. יש לנו נטייה אנושית להגיד שכלום לא משתנה והכול אותו דבר, אבל דברים משתנים. צריך להיות עם היד על הדופק, לקרוא סקירות ולבוא לוובינרים. לא להיות בפאניקה, אבל בהחלט להיות מודעים”.
לסיום, עומר רבינוביץ’ חרש בסוף השבוע על פודקאסטים וחזר עם סיפור מעניין שמוסר השכל חשוב בצידו – לגבי תמחורים בכלל, ובפרט בסביבה שהכסף מתחיל להיות בה זול פחות. זה סיפור על חברה מוכרת מאוד שב-2013 הציגה הפסד תפעולי של 635 מיליון דולר, וכיום נהנית מתזרים חיובי של 775 מיליון. ממכירות של 650 מיליון דולר היא עברה ל-4.8 מיליארד – פי 8 תוך 8 שנים! וכל זה בתוך אחד השווקים הצומחים בהיסטוריה. היינו אומרים שהמניה “התפוצצה”, לא? אז זהו, שלא: היא השיאה תשואה שלילית. איפה הקאץ’? ובאיזו מניה מדובר? בשביל זה, תצטרכו לצפות בוובינר.
חודש ירוק ושמח לכולם!
