קמעונאות במלחמה: מנכ”ל ויקטורי על הדרמה בסניפים ובמדפים

מה הופך סניף למצליח? מה מייחד את הצרכן הישראלי? ואיך דואגים לביטחון התזונתי במלחמה? מנכ"ל רשת ויקטורי אייל רביד לוקח אותנו לרגעים הקשים של אוקטובר

נגן וידאו

להאזנה לפרקים נוספים

ה-7 באוקטובר תפס אותו בטלטלה כפולה: מצד אחד, בתו הייתה במסיבה ברעים, וחברים טובים שכלו ילדים או מצאו אותם בסרטוני החטופים. מצד שני, יש רשת של עשרות סניפים ו-3,300 עובדים לנהל, עם אחריות לאחד התחומים הקריטיים ביותר בחירום – הביטחון התזונתי. אירחנו בוובינר השבועי שלנו את אייל רביד, מנכ”ל ואחד מבעלי רשת הסופרמרקטים ויקטורי, שמעיד שכל יום בתחום הזה, עוד לפני פרוץ המלחמה, הוא סוג של מלחמה.  

רביד תיאר לנו את הדרמה שהתחוללה משעה לשעה – מווידוא שלומם, ולאחר מכן שיעור התייצבותם של העובדים, ועד לטירוף בעקבות הודעת פיקוד העורף שיש להצטייד במים ומזון בסיסי לשלושה ימים. בשבוע הראשון חוותה הרשת גידול של 160%, לאחר מכן של 130%, ובהדרגה המספרים התייצבו. גם מול הספקים היה לא פשוט, כי הצבא גייס משאיות לטובת המערך הלוגיסטי.  

מעבר למצב החירום, רביד תיאר כיצד התחיל הסיפור של ויקטורי בסוף המילניום הקודם, ואיך צמח למה שהוא היום. הוא הציג את השיקולים בניהול רשת קמעונאית מסדר גודל שכזה, ולמה, בשונה מהמתחרים, הוא מסרב להכניס מותג פרטי. ביקשנו ממנו לתאר את הצרכן הישראלי. אז אם תהיתם: אנחנו אוהבים לחשוב שאנחנו קונים טרי, אוהבים לחשוב שאנחנו מבינים באיכות, אוהבים לחשוב שאנחנו קונים הכי בזול שיש. אנחנו לא אוהבים לזוז מהמקום הקבוע או לשנות הרגלים, כולל במיקום הטונה על המדף. אנחנו “חולים” על מבצעים, גם אם זניחים, ו”מתים” על מותגים. אנחנו רוצים את הטוב ביותר, לא מוכנים להתפשר על כלום – ובסוף מתפשרים על הכול… ומה שמאפיין את התקופה הנוכחית הוא החזרה לכחול-לבן, גם ובעיקר בפירות והירקות שאנחנו קונים. 

סניף טוב יכול להביא רווח של 5 מיליון שקל בשנה; סניף לא טוב – להפסיד 2 מיליון. בהנהלת ויקטורי התקבלה החלטה אסטרטגית לסגור סניפים לא רווחיים, גם אם הם לא מפסידים ואפשר “לגלגל” עליהם הוצאות מטה. מה סוד ההצלחה של סניף כלשהו? קשה מאוד לדעת. לפעמים זה פשוט לא תופס. אבל רביד מדגיש כי ההון העצמי שלו – 386 מיליון שקל – פחות רלוונטי. בסוף, אלו 3,300 העובדים, ההון אנושי, שעושים את הרשת למה שהיא. 

הקדשנו זמן ממושך לדיון על יוקר המחיה, ומי בעצם אשם בו. אתם יודעים איך זה: החקלאים זורקים את האשמה על המתווכים, המתווכים על הרשתות, כולם על הרבנות – והאוצר על כל היתר. רביד סבור שאם כולם מתלוננים על כולם, סימן שכולם קצת אשמים. בכל זאת, הוא תיאר לנו עד כמה קשוח לעמוד בדרישות הכשרות. דוגמה קטנה: “בישול ישראל” מחייב ייצור סולו במפעל בסין. זה אומר שהוא צריך לממן פתיחה של המפעל כולו. ולזה מצטרפים מיסים, עורכי דין ומה לא. בכל זאת ויקטורי נמצאת בעקביות באחד משלושת המקומות המובילים מבחינת מחיר אטרקטיבי, ורביד מדגיש שעם פרוץ המלחמה הוא לא רק שלא העלה, אלא הוריד מחירים. 

הרשת הונפקה בבורסה ומאז ביצעה עוד שתי הנפקות אג”ח, שלישית תצא לדרך בקרוב. המנכ”ל הדגיש כי באופן די חריג בנוף הישראלי, את הסדרה הראשונה שילמה הרשת במלואה – חוב של 120 מיליון שקל – ללא מחזור. הצעות מפתות לאקזיט לא מפסיקות לזרום, אבל אין לו מושג מה הוא יעשה כל בוקר אם לא יחזיק ברשת, ואין לו כוונה לעבוד אצל אחרים. גם מול רעיונות להשקיע במקומות נוספים, הוא מגיע שוב ושוב למסקנה שאין כמו הקמעונאות שתמיד יזדקקו לה, והיא במובנים רבים חלק מהדנ”א של החיים כאן. אז יחד עם האהבה הגדולה לכדורגל, כספונסר של הפועל באר שבע, תוכלו כנראה למצוא אותו בריטייל עוד שנים ארוכות. 

בחן את עצמך, האם אתה מסוגל להרוויח מהשקעה במניות​

בפקקים, בזמן שטיפת כלים או בעבודה מוזמנים להאזין לנו בפודקאסטים השונים לכל אורך השבוע – חפשו את "רשת אינווסטור לייב" בספוטיפיי, אפל פודקאסטס, גוגל פודקאסטס ובכל שאר אפליקציות הפודקאסטים האחרות לחצו על הבאנר להאזנה

להאזנה לפרקים נוספים