מרוב אירועים קשים ודרמות שרדפו אותנו השנה, כמעט לא הרגשנו שהיא מתקרבת לקצה. כמדי דצמבר, יש מספר פעולות פיננסיות שחשוב לבצע. אנחנו כאן כדי להזכיר אותן. לשם כך גייסנו את תומר שלו, מנהל הידע המקצועי של חטיבת הלקוחות במיטב, ואת דפי צבר, מתכננת פיננסית CFP אצלנו באינווסטור 360. ונזכיר: העתיד הוא משוואה עם נעלמים רבים מדי, ואין לנו כדור בדולח. אבל עם התנהלות נכונה מבחינת מנגנוני המיסוי ועם שליטה בניהול הסיכון, נוכל להבטיח לעצמנו מצב של “גבוה יחסי” – כאשר בכל אירוע בלתי מתוכנן שיחייב אותנו למשוך כסף במהירות, נצא יחסית בסדר. וכמובן, להיות מוכנים כמו שצריך לפרישה.
עצמאים
קרנות השתלמות – זוהי אחת הסוכריות המתוקות שיש לנו בשוק, כי בעצם, מדובר בתיק השקעות פטור ממס רווחי הון. אין הגבלה על גובה ההפקדה, אבל מהטבת המס המיידית – כמה אלפי שקלים שיחזרו אלינו לאחר מילוי הדוח השנתי – נוכל ליהנות עד הפקדה של 19,920 שקלים השנה. וחשוב להדגיש: כל עוסק זכאי להטבה הזאת, ללא קשר למבחן הכנסה. למעשה, גם אם העסק כבר נסגר, ההטבה קיימת, אך גמישות המוצר בעת ניוד למשל עלולה להיפגע. לכן, אם שוקלים לנייד את הכסף לאחר סגירה, חשוב לוודא תחילה עם המוסד הפיננסי שהקרן לא חסומה. ועוד הערה בנושא: אנחנו נוהגים להפקיד בדצמבר, אבל אם היינו במסלול מניות כבר מינואר, היה בידינו הרבה יותר כסף. פתרון טוב הוא הוראת קבע שתחלק את הסכום על פני השנה כולה.
קרן פנסיה/קופת גמל/ביטוח מנהלים – החוק מחייב עצמאים להפקיד לפנסיה. ועדיין, סטטיסטית, קצבה של עצמאים בפרישה היא נמוכה עד מאוד. למי שרוצה לדאוג לעתיד משפחתו וליהנות מהטבת המס במלואה, מספר המזל השנה הוא 41,402 שקל. אומנם, בתיקון 190 ובמקומות נוספים תראו סכום של 37,224 שקל ככזה שמעניק לכם הטבות ניכוי וזיכוי, אבל רק הסכום הראשון שציינו יקנה מעמד של “עמית מוטב” – ואיתו מלוא ההטבה. אגב, גם את חלק ההפרשות שאינו נחשב להוצאה מוכרת תוכלו בגיל פרישה לקבל כקצבה מוכרת. כלומר, באפס מס.
קופת גמל להשקעה – זהו מוצר אהוב במיוחד, כי עם הפקדה של סביב 76 אלף שקל לשנה (נכון ל-2023) תקבלו פטור מלא ממס על כל הסכום, ותיהנו מריבית דריבית. ורק כדי להבין את המשמעות: מי שנפתחה לו בלידתו קופ”ג להשקעה של 18 אלף שקלים, עם ריבית שנתית ממוצעת של 8% (הצמדה ל-S&P 500), בגיל 67 שנה יגיע כך ל-3.1 מיליון שקל. זאת לעומת 892 אלף בלבד בקצבה לא מוכרת (קרן נאמנות/פוליסת חיסכון).
פנסיונרים
קופת גמל במעמד עצמאי – לכאורה, זה לא אינטואיטיבי: לקחת כסף מהבנק כקצבה ולהפקיד אותו בחזרה למוצר פנסיוני. אבל אם נתייחס לקצבה, מעבר לזו המוכרת (הפטורה ממס), כהכנסה מעסק או משלח יד, נבין שיש לנו הכנסה חייבת לכל דבר ועניין. מה שנכון לעשות זה לפתוח קופת גמל במעמד עצמאי, להפקיד רק 16% מהתקרה, ולקבל בחזרה עד 16 אלף שקלים כהטבת ניכוי וזיכוי. וזה לא הכול: שליש ממה שנפקיד כפנסיונרים לקופ”ג במעמד עצמאי פטור לחלוטין ממס במשיכה.
והנה משהו שכדאי להכיר ולנצל: סעיף 125ד, בעיקר בפוליסות חיסכון (פוליסות פרט). פוליסות אלו אינן מעניקות הטבת מס כלשהי בהפקדה עצמה, ובמשיכה הן מחויבות במס ריאלי של 25% כמקובל בשוק ההון. אבל שימו לב: מי שנולד ב-1948 או קודם לכן, יכול, בתהליך מעט סבוך או בעזרת קיצור דרך שנקרא “פדיון רעיוני”, לבצע ניכוי מס של החלק היחסי המייצר את אירוע המס. נשמע מסורבל, אבל זה בסך הכול מילוי טופס ייעודי אחד, שמקנה אישור על ניסוי המס ומוגש לרשות המיסים עם הדוח השנתי. כך ניתן לקבל בחזרה, מדי שנה, כ-4,400 שקלים שלכאורה כבר נוכו. ליחיד (רווק, גרוש, אלמן או נשוי ליליד/ת 49′ ומעלה) התקרה עומדת על 14,520 שקל כרווח פטור (גובה ההטבה יהיה 25% מזה). לבני זוג העונים על הקריטריונים – 17,760 שקלים.
שכירים
קרן השתלמות לשכירים היא כיום מוצר די אוטומטי שלא מצריך התעסקות. אוטומטית. עם שכר של עד 15,712 שקלים, כלל ההפקדות פטורות ממס רווחי הון. מי שגם שכיר וגם עצמאי יוכל ליהנות משני הטבות הזיכוי, ואילו בהטבת הניכוי יתבצע קיזוז.
פנסיות – כאן, בשונה מקרן השתלמות, חשוב לפעול, במקרה שאתם משתכרים ברוטו בסכום הגבוה מזה שעליו מופרשים כספים לפנסיה. למשל, אם אתם עובדים במכירות תמורת שכר בסיס + עמלות. בעצם נוצר לכם פער – מרכיב שכר לא פנסיוני או לא מבוטח. כדי לסגור את הפער הזה (שנקרא גם “שיעור תחלופה”), מומלץ לבצע הפרשה במעמד עצמאי לאותו רובד הכנסה שמעל התקרה. זה לא חל על כולם, אבל עם ברוטו של 30,000 ומעלה, בוודאי. אז כדאי להפקיד עצמאית, לגשת למדור שכר עם האישור ולהזין את ההפקדה למשכורת. בינואר תחכה לכם הפתעה נעימה: ברוטו הנמוך מהנטו – ומס הכנסה שלילי.
והנה סוגיה שמבלבלת רבים: איזה חלק מקרן הפנסיה נחשב ל”מזכה” (מחויב במס) ואיזה “מוכר” (פטור)? הסכום שמפריש העובד (7-6% מהשכר החודשי) יועד בעבר כולו לקצבה מוכרת, אך משלב מסוים הוחלט שרק מה שמעל השכר הממוצע במשק (השנה: 11,870) ייחשב לכזה. בסכום שמפריש המעביד (7.5% מהשכר), הרובד שמעל פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק (סביב 29.5K) ישויך לקצבה מוכרת. ואילו במרכיב הפיצויים (8.33%), הקצבה המוכרת היא רק מה שמעל 39,300 שקלים. קריטי לשים לזה לב ולא ליפול בגלל טעויות אנוש או מכונה. כסף שבגלל טעות טכנית “נצבע” עבורכם לרובד הפנסיה המזכה, לאחר שכבר שילמתם עליו 50% מס והייתם אמורים למשוך אותו בפרישה בפטור ממס, יכול לעלות לכם בסכום גבוה במיוחד, וחבל (או שתעבירו אותו לדור הבא בפטור). ניתן לבדוק את זה, גם רטרואקטיבית, דרך פירוט “צבע הכסף” באפליקציות המוסדות.
כשאנחנו צעירים, אנחנו לא מרבים לחשוב על העתיד, ובטח לא על הפרישה. רק בפרישה אנחנו מבינים עד כמה זה היה קריטי. ומתברר שבסוף, בפנסיה, גובה הקצבה חשוב יותר מסך העוגה.
