המשך האינפלציה והעלאות הריבית, עונת דו”חות טובה מהמצופה – וזמן לחזק את שרירי הבטן
איך נראה הרבעון הראשון של 2022? Q1 נחשב מסורתית לחלש יותר. אבל דווקא זה שהסתיים, בעיצומה של תזזית בשווקים, היה מוצלח יחסית. הירידות שראינו לאחרונה באו דווקא על רקע דו”חות טובים, ולא נוצר נרטיב של פחד. עלייה רבעונית של 9.1% ברווחי החברות, לצד ירידה ב-S&P500, מייצרות מכפילים זולים משמעותית.
תזת הבסיס מבחינתנו לא השתנתה: סך ההכנסות עולה משום שמעמד הביניים גדל; שולי הרווח עולים בעקבות שיפורים טכנולוגיים; ולאורך זמן – הרווחים אמורים לעלות. עבור מי שחיכה בחוץ או “ישב על הגדר”, נקודת הכניסה למסלול הכללי נראית כעת טובה משהייתה לאורך שנים: אחרי נסיגה במניות, עם סביבת מכפילים נוחה ותשואות אג”ח גבוהות יותר.
הסקירה החודשית שלנו פתחה במלחמה באוקראינה, שמסבה נזק עתידי כבד לכלכלה הרוסית, מעיבה על כלכלת העולם וטומנת בחובה אפשרות ל”ברבורים שחורים”. ראינו שבסין משבר הקורונה, עם מדיניות של “אפס הדבקה” וסגרים מרובים, פשוט “שובר” את הכלכלה.
בארה”ב הצמיחה נמשכת עם אינפלציה מזנקת: 8.5%, או 6.4% כאינפלציית ליבה ללא מוצרי נפט ומזון. הנתונים האלה, שמחזירים אותנו לשנות ה-80, מגלמים סיכון להידרדרות למיתון ומעודדים את הפד – יחד עם אינדיקטורים התומכים בצמיחה, כגון אבטלה מינימלית – להמשיך בהעלאות הריבית. הרוב מעריכים עוד העלאה של מחצית האחוז עד שלושה-רבעים באמצע יוני, ושנהיה סביב ריבית של 3.25%-2.75% באמצע דצמבר. אף שהתוצר התכווץ ברבעון הראשון, המחזור הכלכלי הוא טוב – אנחנו בהתאוששות מלאה, אפילו מוגזמת בעיני הפד. עקום התשואות הולך ומשתטח.
באירופה חלה האטה מסוימת בצמיחה. האינפלציה מזנקת בפראות (7.5%, אינפלציית ליבה של 3.5%), אך הריבית, משום מה, עדיין לא (נמצאת במינוס 0.53%). גם כאן, בדומה לארה”ב, אנחנו בשלב של התאוששות מלאה, עם שיפור בנתוני התעשייה והתיירות.
ישראל חווה אף היא האטה מסוימת בצמיחה (תחזית בנק ישראל ל-2022: 5.5%, ל-2023: 3.5%). האינפלציה מרימה ראש (3.5% כעת, תחזית שנתית של 3.4%, עדיין טוב מאוד ביחס לעולם) ונראה שגם הריבית (תחזית חטיבת המחקר לשנה מהיום: 1.5%). אבל המומנטום עודו חיובי. היחלשות השקל מול הדולר וסל המטבעות, שאליה בעצם כיוון בנק ישראל לאורך הקורונה, עלולה לגרום לפגיעה מסוימת לסקטור ההייטק יחד עם הירידות בנאסד”ק. כן, ייתכנו פיטורים.
הסיכון המרכזי שנשקף כעת לצמיחה העולמית ולשווקים הוא מצב של היפר אינפלציה והעלאות ריבית, מה שעלול להוביל לסטגפלציה ולמשבר חוב. זאת לצד המלחמה באוקראינה. האפשרות למוטציות עמידות של הקורונה נמצאת כעת בתחתית רשימת הסיכונים.
עשר נקודות לסיכום הסקירה החודשית שלנו:
- הסרת מגבלות הקורונה תדחוף את התיירות (רואים את זה בנתב”ג) ותסייע להתאוששות.
- תחזית הצמיחה העולמית: 3.6%-3.2%.
- פתרון למשבר באוקראינה יפחית את הלחץ להעלאות ריבית וישפיע לחיוב על שוק המניות.
- בארה”ב השוק כבר מתמחר העלאת ריבית אגרסיבית לטווח קצר לבלימת האינפלציה.
- הפד יתקשה להעלות את הריבית מעבר ל-3%.
- השוק האמריקאי משקף ציפייה לצמיחה גבוהה, שבתנאי ריבית גבוהה תהיה קשה להשגה.
- המשק הישראלי צפוי להיפגע, אם כי פחות. יש בו עדיין מניות אטרקטיביות.
- בתקופה זו נדרשת השקעה סלקטיבית במניות ובסקטורים נבחרים, בדגש על חוב נמוך.
- השקעה באג”ח עם מח”מ ארוך בתקופות של עליית ריבית עלולה לגרום להפסדי הון (כמובן, יש מי שיראה בהעלאות הריבית גם הזדמנות).
- צריך עכשיו לחזק את שרירי הבטן לעמידות בתנודתיות גבוהה.
בסיום הסקירה של עמי ארביב, עומר רבינוביץ’ דיבר על Overshooting – ירידות יתר. אם ניקח למשל את נטפליקס, היא כבר לא עונה על ההגדרה של “חברת צמיחה”, ולכן הקרנות הרלוונטיות מוכרות את האחזקות בה. זה לא אומר שהיא חדלה להיות אטרקטיבית. משקיע טוב חייב להיות מוכן לסבול גם תקופות פחות טובות (עומר נתן דוגמה למכר שלו שהתלבט ב-2007 מתי למכור כדי לא “לצאת פראייר” – ואז הגיעה תקיפת הכור בסוריה). לכל סגמנט אפשר למצוא תזה, ויש הגיון גם בלהיות בחברות הקטנות שעשויות להירכש (עיין ערך אינטל וטאואר). שם המשחק הוא לא להיכנס למלכודות, למשל: להימנע עכשיו מחשיפה יתרה לאג”ח. וכבר אמרנו: שרירי בטן. זה כרגע המפתח.
