מיהן “האפל והגוגל” של עולם ההשקעות האלטרנטיביות? כדי להכיר את הקרנות המובילות בעולם בתחום ולהבין טוב יותר את אסטרטגיות ההשקעה, הזמנו לוובינר את אלכס זיסר, שותף מנהל בניו-ווסט (NewVest) שיצרה מכשיר השקעה מעניין: בדומה לתעודת סל בשוק הסחיר, היא מאפשרת חשיפה רוחבית לשוק האלטרנטיבי. זאת באמצעות אסטרטגיית השקעה פסיבית ב-50 המנהלים הגדולים בתחום ההשקעות ב-Private Equity וב-50 הגדולים ב-Private Debt.
התשואה העודפת של ההון והחוב הפרטי, בדגש על אסטרטגיית Buyout בהשקעה בחברות פרטיות, היא מובהקת. כל אורח מגוף מוסדי שאנחנו פוגשים מדגיש באוזנינו את הנקודה הזאת. הבעיה היא שלמשקיע הפרטי זה מסובך. בדרך כלל אין לו סכום מינימלי להשקעה מפוזרת, ודאי לא יכולת להגיע לאריות הגלובליים. את הבעיה הזאת מבקשת ניו-ווסט לפתור. בכך היא למעשה משלימה את הצלע השלישית החסרה בעולם האלטרנטיבי ביחס לסחיר, לצד השקעה ישירה בקרן (המקבילה של רכישת הנכס עצמו דרך מניה או אג”ח) ודוקטרינת ההשקעה האקטיבית דוגמת Fund of funds (השקעה בקרן שמשקיעה בקרנות, שהיא מעין מקבילה לקרן נאמנות או גידור בשוק הסחיר).
על מנת לספק למשקיעים אסטרטגיה פסיבית טובה, האינדקס שמייצרת ניו-ווסט חייב להיות מתודולוגי מאוד, להפחית סטיית תקן ביחס לנכס הבסיס בתוך הפורטפוליו ולהישאר זול יותר ביחס לאסטרטגיית השקעות אקטיבית.
למה קריטי להיות בפרייבט אקוויטי?
זיסר זוכר שבכובעו הקודם, מטעם חברת הביטוח איילון, לקבל גישה למנהלים המובילים ולקרנות הצמרת היה מאתגר במיוחד אפילו למוסדיים. רף הכניסה עמד אז על 10 ואפילו 25 מיליון דולר. כיום פשוט יותר למוסדיים לעמוד בזה, וזה גם הופך להכרחי: חברות מחכות עם ההנפקה ונותרות מחוץ לשוק הציבורי לעיתים עד שוויים של עשרות מיליארדים. בינתיים, הן מגייסות הון מהשוק הפרטי, מה שמגדיל דרמטית את התשואה והערך הפוטנציאלי בו. דוגמה קיצונית היא אובר שהחלה להיסחר רק ב-90 מיליארד דולר, כשסבב הגיוס הראשוני שלה ב-2010 עמד על 1.5 מיליון. זה אומר שמי שהשקיע חצי מיליון דולר בשלב הסיד שלה ראה את הונו צומח ל-2 מיליארד בהנפקה.
חשוב להבין: בהשקעה בחברות פרטיות אנחנו נפרדים מהכסף לתקופה. תשואת האלפא של הפרייבט אקוויטי על פני השוק הסחיר (12%, ואפילו 15% כתשואת יעד באינדקס הקרנות המובילות, לעומת 8% בממוצע רב שנים ב-S&P 500) היא התמורה לוויתור על הנזילות. יתרון נוסף הוא מדד הביצועים של התיק (Sharpe ratio): בחישוב גס, בחלוקה של תשואת היעד (15%) בסטיית התקן (3%), נשארים עם שארפ 5 – שזו, לפי זיסר, תוצאה פנומנלית שלא קיימת בשוק הסחיר.
זיסר סקר בפנינו את השלבים השונים בחייה של חברה פרטית בצמיחה, מה-Pre-seed ועד להנפקה. המוצר שלו – ולמעשה של קרנות החוב והפרייבט אקוויטי הגדולות – נוגע לשלבים המאוחרים שלפני היציאה לבורסה. אלו נמשכים בממוצע 6-5 שנים, כאשר החברה נמצאת בעיצומו של ה-Scale up, מתחילה להראות רווחיות, EBITDA, פתיחה של שווקים וכדומה. ה-Buyout הוא בדרך כלל השלב האחרון בחלק הפרטי, ולאחריו החברה נמכרת למשקיעים פיננסיים גדולים יותר או יוצאת להנפקה.
מצעד האריות
בסך הכול, מדובר בשוק מצומצם עם מספר מועט של שחקני ענק – מנהלים טובים שצברו ידע וניסיון והפכו למומחים בתחומם. עם ניהול של כמעט טריליון דולר, השחקן הכי גדול בשוק הזה הוא ללא ספק בלקסטון. מוצר הדגל שלו, לצד נדל”ן, תשתיות ומגוון רחב של נכסים, הוא קרן פרייבט אקוויטי. כעת הוא מגייס 30 מיליארד דולר לקרן העשירית מהסוג. שחקנים גדולים נוספים הם קרן אפולו שמגייסת כעת 25 מיליארד דולר, KKR, ברוקפילד, סילבר לייק שמתמחה בעולמות התוכנה והטכנולוגיה, קרלייל ועוד. על פי רוב, הקבוצות הללו מגייסות סביב 25-15 מיליארד דולר לקרן ספציפית, כשהגיוס אורך כשלושה רבעונים עד שנה. לאחר הגיוס הן משקיעות את הכסף בכ-20 פוזיציות בממוצע, כשלכל קרן יש סקטור, גיאוגרפיה והתמחות משלה. ההשקעה הממוצעת בכל חברה באסטרטגיית Buyout נעה סביב 3-1 מיליארד דולר. הקרנות עובדות לפי שנות בציר. בפועל, זה אומר שההשקעות נמשכות מספר שנים ולאחריהן הקרן מגיעה לסיומה ועוברת לעוקבת.
עולם הפרייבט אקוויטי צמח באוניברסיטאות הרווארד וייל, ש-65%-55% מהתיק שלהן מושקע בעסקאות Buyout של חברות פרטיות בשלבים מאוחרים. לישראל הגיע הסגמנט הזה מאוחר יחסית, אבל הוא מתפתח במהירות. זהו אפיק השקעה מעניין מאוד, רק חשוב לשים לב דרך מי משקיעים. לקרנות הגדולות, טוען זיסר, יש מספיק ידע, יכולות, ניסיון, נטוורקינג, בנקאים בשטח וסניפים בכל העולם כדי לאתר את החברות הטובות והמבטיחות, לייצר תוכנית, להיות אטרקטיבי למוכר (שבדרך כלל נשאר בחברה בשלבים הראשונים) ולהפעיל את כל עוצמת המכונה שפיתחו. כשמכניסים חברה של מיליארד דולר לתוך פלטפורמה משומנת של טריליון, פלטפורמה שכל מה שהיא עושה זה להשביח חברות, לייעל אותן, לשפר את ההנהלה והשיווק ועוד – אין לזה תחרות. ולבסוף, גם שלב המימוש – הנפקה או מכירה הלאה כפרייבט אקוויטי – מחייב מיומנות רבה, עם יתרון מובהק לגודל.
