מתלבטים בין השקעה פסיבית למסלול אקטיבי? אתם לא לבד, הדילמה הזו מעסיקה רבים וטובים. אבל הנה הצעה מפתיעה שתאפשר לכם ליהנות מהטוב שבכל העולמות – גם מהיצמדות למדד, שלאורך זמן מוכיחה את עצמה (ומעלה תהיות על הצורך והיכולת לתזמן את השוק ואת הסקטורים השונים); אבל גם מבחירה מושכלת, אשר מונעת את המגרעות הקיימות במדדים המובילים.
תחילה, מהן הבעיות שזיהינו ב-S&P 500? ראשית, רף הכניסה אליו. הוא אינו נשען על מדדי איכות אמיתיים, אלא על שווי שוק ועל משתנים הנתונים למניפולציה. למשל: רווחיות בשנה החולפת – גם אם זו הושגה על ידי פיטורים בחברות, וללא כל קשר למחזור ההכנסות. שנית, המשקל הפנימי במדד – שנותן השפעה חסרת פרופורציה לגדולות. שימו לב: שבע חברות מתוך ה-500 אחראיות ל-30% מהמדד, אף שהיסטורית, קצב הצמיחה המשמעותי יותר מגיע מאזורי ה-Mid Cap וה-Small Cap. כך שאת הקפיצות הגדולות באמת אנחנו עלולים לפספס. שלישית, בשל משקל היתר, גם הפיזור נפגע עם הטיה ברורה לסקטור מסוים. זה מגדיל את הסיכון לנפילות.
כדי לעקוף את המחלות הכרוניות בנינו אצלנו, באינווסט 360 ניהול תיקי השקעות בע”מ, מדד משופר, ואנחנו הולכים על פיו כבר למעלה מעשור. ספוילר: זה עובד לנו יופי, ויכול לעבוד גם לכם.
בקצרה: אנחנו מתחילים עם 2,400 החברות האמריקאיות ששווי השוק שלהן גבוה ממיליארד דולר. מתוכן בוחרים את המבטיחות ביותר, ומתוך אלו – את האטרקטיביות ביותר בתמחור. הבדיקות מתבצעות מדי שנה, לאחר פרסום הדוחות השנתיים, על סמך מדדי איכות – פרמטרים שהוכיחו את עצמם עבור משקיעי הערך הטובים בהיסטוריה. למשל: מבחן ההכנסות (נרצה לראות עלייה עקבית משנה לשנה על פני חמש שנים), שולי רווח תפעולי (היחס שבין הרווח התפעולי למכירות נטו) ושיעור החוב ביחס להון העצמי. מתוך עשרות פרמטרים יתקבל הציון המשוקלל של כל חברה, ואנחנו לא משווים “תפוחים לתפוזים” – כל חברה תיבחן בציון שלה ביחס לאחרות בתחומה, כלומר באותו תת סקטור (לדוגמה: תת סקטור שבבים שבתוך סקטור הטכנולוגיה). מהשלב הזה נצא עם החברות המובילות בכל אחד מ-44 תתי הסקטורים הקיימים בשוק האמריקאי, שזה משהו כמו 90 חברות.
בשלב הגמר ניגש למבחן האטרקטיביות, ובמסגרתו נחפש את המכפילים הנמוכים ביותר. מכפיל בעצם אומר תוך כמה שנים תוכל חברה, באמצעות הרווחים שלה, להדביק את השווי שלה. או: כמה שנים ייקח לנו להכפיל את ההשקעה. לכל סקטור מכפיל דומיננטי משלו – מכפיל הון בבנקים, מכפיל רווח או תזרים בתעשייה וכן הלאה. אז נעבוד נכון ונצא עם 40 חברות שהן גם הטובות בתחומן וגם האטרקטיביות ביותר. ולכל חברה נעניק משקל שווה במדד.
אז מה בעצם עשינו? 1. החמרנו את תנאי הכניסה. מצד אחד, נתנו צ’אנס לחברות עם שווי שוק קטן יותר, שמהן מגיעה לא פעם הקפיצה הגדולה, ומצד שני, הוספנו עשרות מדדי איכות. 2. פתרנו את ההטיה הסקטוריאלית באמצעות הפיזור הרחב והמשקל השווה. 3. פתרנו את בעיית תשואת החסר הנובעת מההטיה לכיוון הגדולות. כי הכנסנו למדד חברות שלא גודלן, אלא האיתנות הפיננסית וקצב הצמיחה היחסי שלהן מצדיקים זאת. וכך קיבלנו מדד הגיוני יותר. כזה שכולל את החברות המצליחות כעת – לא את אלו שמוכרות חלומות לעתיד, ושבשוק יורד אפשר גם להתרסק איתן. המדד שלנו, המתחדש מדי שנה, מציג הסתברות טובה בהרבה לרווחיות עתידית ביחס למדד הטיפש.
אהבתם? נשמח לתאם אתכם פגישה כדי להסביר את כל זה קצת יותר לעומק, וגם לראות כיצד תוכלו גם אתם ליהנות מפירות המדד החכם של אינווסט 360.
