שיעורי המס בישראל אינם מהנמוכים, בלשון המעטה. אבל בניגוד למה שכולם מכירים ממס הכנסה, ככל שמדובר בהשקעות הוניות – ישראל היא דווקא גן עדן מיסויי. למעשה, בתכנון וניהול נכון של ההון המשפחתי, ניתן להגיע לדחיית מס וכמעט אפס מס לכל אורך החיים. חשוב רק לקחת בחשבון שני סיכונים עיקריים: צורך פתאומי, דווקא בתקופה של ירידות בשוק ההון, בכסף נזיל משמעותי (הפנטהאוז שמעליי התפנה מעכשיו לעכשיו, הבת מתחתנת, או נסיבות פחות משמחות); או רצון למכור בזמן לא אופטימלי בגלל “מצב רוח” בשווקים (מגפה, מלחמה).
כמו כל דבר בצה"ל, אסטרטגיית המאקרו שלנו באינווסטור מתחלקת לשלושה חלקים:
1. בסיס הכסף – החשיפה לשוק ההון, בדגש על הטבות מס. נחפש פלטפורמות שיהוו בסיס לאותן הטבות משמעותיות, עד כמעט אפס מס.
2. מינוף – הלוואה בהזדמנות של ריביות נוחות, שיוכלו לייצר לנו מרווח ובאמצעותו להגדיל את התשואה על ההון העצמי.
3. השקעות אלטרנטיביות – גם הוניות וגם השקעות חוב/אקוויטי, כגון תחליפי מניות בחלק הלא סחיר או תחליפי אג”ח בחוב פרטי.
בתוך המארג הזה נחפש את השקעות האלפא שיניבו תשואה טובה למטרות המשפחה, בהתחשב גם בסיכונים. נשאף לצמצם עלויות, להשקיע את הכסף חכם, לפזר אותו נכון, לנצל הזדמנויות בשווקים הלא סחירים, לשפר ככל שניתן את המצב ההתחלתי, וכאמור – להשתמש בצורה מושכלת במנגנוני דחיית מס ופטור ממס. נרצה גם לייצר כל העת נזילות, ולא נשכח את סוגיית ההורשה.
התכנון הפיננסי המשפחתי שלנו יתחיל בפגישת צ’ק אפ שבה נבחן את התמונה המלאה – הנכסים הקיימים, הצרכים והרצונות, ומכאן גם תשואת המטרה המינימלית שתהיה המצפן שלנו בהשקעות. תמיד נסתכל על גיל הפרישה ועל מה שנוכל להעביר לדור הבא (או לבן או בת הזוג אם יקרה לנו דבר מה). מרגע שנבטיח את התזרים העתידי שלנו, נוכל “לישון בשקט” ולפעול חכם יותר במקסום ההשקעות מבחינת דחיית המס והמיסוי השוטף. ואם יעלה צורך במשיכות חלקיות, נוכל לעשות גם את זה לאחר שבנינו אלוקציה נכונה.
בשלב בסיס הכסף נכיר את שש החלופות שלנו: תיק מיועץ בבנק; תיק מנוהל על ידי בית השקעות; פוליסת חיסכון תחת חברת ביטוח; קופת גמל בתיקון 190 – בחברות ביטוח ובתי השקעות; קופת גמל להשקעה – גם כן בחברות ביטוח ובתי השקעות; או קרן השתלמות (מעל התקרה). בשני המכשירים הראשונים המס הוא במקור, ולא נוכל ליהנות מדחיית מס וממיסוי חלקי במשיכה.
נפתח סוגריים ונסביר: מהם היתרונות של מוצרים דוחי מס?
1. המתמטיקה עצמה: אם הפקדנו 18 אלף לתינוק שנולד וסגרנו לו את הכסף בחיסכון עד גיל 70, הרי שבתשלום 6% מס במקור לעומת 8% בדחייה נשיג פער של כמעט 2 מיליון שקל לטובת האופציה השנייה. וכל זה, רק בזכות הפלטפורמה.
2. פדיון במשיכה: נניח שאנחנו מנהלים מיליון שקלים, שהופכים ל-1.1 מיליון עם תשואה של 10%. על מימוש הרווחים דרך הבנק נשלם 25%. לעומת זאת, במוצר דוחה מס, המיסוי הוא לפי היחס קרן-תשואה: מתוך המאה אלף שעשינו, 90% ייחשבו לקרן ורק 10% לרווח. כלומר, נשלם 25% רק על עשרת אלפים – 2,500 שקל, שהם 2.5% מהסך הכול.
3. מיסוי שקלי: אם מניה הניבה 8% והדולר ירד ב-8%, לא נשלם כלל מס במוצרים האלה.
4. הגנת אינפלציה: במוצרים מהסוג, המיסוי הוא לרוב רק על הרווח הריאלי, בניכוי שיעור האינפלציה. אז אם עשינו 8% והאינפלציה עמדה על 3%, נמוסה רק על 5%.
כיצד נבחר בין המוצרים דוחי המס?
תחילה נבין את המצב הפיננסי הקיים – קרנות, קופות, מזומן שקלי/מט”ח. בדוגמה שלקחנו, עם בני זוג שעובדים בהייטק ואף צברו ממון ממיני אקזיט, גילינו כי רק 5% מהכסף פטורים ממס; על 95% אין הטבות, ויש אפס דחיית מס. קריטי להבין את זה: רבים בטוחים שהם מסודרים כשהם עוברים על הדו”חות הרבעוניים ורואים את הסימולציות. רבים גם משלמים הון עתק על מקדם נוח. הם רק לא לוקחים בחשבון שמעל סכום מסוים, קצבה חייבת במס הכנסה ממש כמו שכר עבודה. יש אלטרנטיבה לזה, כדאי רק לחשוב עליה ולתכנן אותה – לשתול את הקסם – מבעוד מועד.
חיסכון פנסיוני מתחלק לשני רבדים: תגמולים ופיצויים. מרכיב הפיצויים תמיד חייב במס, הן למוטב והן ליורשיו. לכן, אם כבר למשוך חלק, ננסה לייצר נזילות בראש ובראשונה מהפיצויים. בתגמולים, לעומת זאת, המוטב ישלם מס שולי החל מרף של משיכה פנסיונית חודשית מגובה 11 אלף שקל. אבל בהורשה לדור הבא (או בן/בת הזוג) כבר יהיה פטור מלא.
בדוגמה שלנו ראינו לקוח בן 47 שמתכנן לעבוד עוד 15 שנה לפחות. בהנחה שלא מפרישים לו יותר, ובהנחת תשואה שמרנית של 4% לשנה, ראינו שיש לו כבר קצבה חודשית של 11,500 בפרישה על סמך הפיצויים בלבד. עם סכום דומה לבת זוגו, ותוספת של 2,200 לכל אחד מהם מביטוח לאומי, הגענו לסביב 27-25 אלף בחודש. אלא שכדי לשמור על רמת החיים, אותו זוג רצה לפחות 40 אלף בחודש בפרישה, ואולי אף יותר כשמכניסים את האינפלציה.
קסם הקצבה המוכרת
בישראל, שני מוצרים בלבד יודעים לייצר קצבה מוכרת – כזו שלהבדיל מקצבה מזכה, פטורה לחלוטין ממס, הן על רווחי ההון שיצטברו והן במדרגות המס השולי. אלו הם תיקון 190 וקופת גמל להשקעה. האחרונה מתאימה יותר לבעלי הון נמוך יותר, כי היא מוגבלת להפקדות של עד 70 אלף בשנה. כמו כן היא נזילה, ואפשר למשוך אותה ב-25% מס. תיקון 190 מאפשר להפקיד סכומים גבוהים, אך הוא דורש עומק והבנה בהיותו מכשיר לא נזיל עד לפרישה (התנאי לנזילות הוא גיל 60 ומעלה וקצבה חודשית של 4,500 שקל ממכשיר פנסיוני).
בתהליך התכנון הפיננסי שלנו נייצר טבלאות רגישות בהנחות תשואה שונות, ונראה היכן המשפחה תוכל לייצר פטור ממס. עם המשפחה מהדוגמה שלנו הגענו לעוד 10,000 שקלים פטורים ממס, הן על הקצבה והן על כל הדרך אליה, ובהגדלה מסוימת של הערכים והתשואה – אפילו עד 40 אלף לחודש. והנה עוד נתון פנומנלי, שממחיש את יתרון ההורשה גם במצב של קצבה מזכה: אם הגענו לתוספת קצבה ברוטו מחסכונות פנסיוניים של 34 אלף, או 21 אלף בנטו, סך תקבולי הפרישה עד גיל 87 עומד על 5 מיליון. לעומת זאת, אם ניקח רק את החלק הפטור ונשאיר את החלק החייב לדור הבא, אותם 5 מיליון יהיו שווים כבר 15.5 מיליון. וזה עוד בהנחת תשואה שמרנית של 4%.
איך נערכים למצב שנרצה לפרוש לפני גיל הפרישה?
לשכירים רבים יש RSU, מניות מהחברה (לעיתים חברה בורסאית). גם כאן מס הכנסה בא לקראתנו, והמיסוי הוא רק בעת משיכה לחשבון הבנק, לפי מדרגת המס השולי של הסכום הסופי. מי שימתין עם המימוש של חלק מהסכום לגיל 67-55 יוכל לממש אותו במס שולי נמוך בהרבה משיעור מס היסף, שעומד על למעלה מ-50%. יש כמובן צורך באופטימיזציה של ניהול הסיכונים, כי על מניה בודדת שעלולה לצנוח הריסק שבהמתנה ממושכת עלול להיות גבוה מדי.
אפשרות נוספת לצורך משמעותי בכסף פתאומי, אשר פתוחה רק לעוסק מורשה או פטור, היא קרן השתלמות IRA (עצמאית, בניהול אישי) מעל לתקרה. ניתן להפקיד בה כ-5 מיליון שקלים ולנהל את הכסף עם כל היתרונות של דחיית מס, מיסוי חלקי בעת פדיון חלקי וכן ניהול אישי במגוון סוגי השקעות לא סחירות. עוד אופציות הן קופת גמל בתיקון 190 וכן פוליסת חיסכון המנוהלת על ידי חברת ביטוח, אף היא בעלת מנגנון דחיית מס (בסופה נשלם 25% על הרווח הריאלי תוך התחשבות באינפלציה). בחלק מהפוליסות, אם כי הדבר הולך ופוחת, אף יוצע מינוף בתנאי פריים מינוס חצי, שזה עדיין אטרקטיבי בהנחה שנדע ליצור תמהיל נכון בהשקעות.
כל התמהיל הזה הוביל אותנו, כזכור – משיעור של 5% בלבד מהכסף בתנאי פטור ממס, למצב של 55%. וכך, רק בזכות בחירת הפלטפורמות – ועוד לפני שדיברנו על ההשקעות והשחקנים עצמם – הגענו לתוספת של למעלה מ-7 מיליון שקלים למשפחה עד גיל הפרישה.
ומה באשר למינוף?
כאן המטרה היא לשמור על היציבות מצד אחד ועל מרווח אטרקטיבי מהצד השני. מחקר ארוך טווח של Carlyle Group, אחד מגופי ה-Tier-1 המובילים בעולם ההשקעות, גילה פער ניכר של 6-4% לאורך זמן בחוב פרטי לעומת ציבורי. להשקעות אלפא מהסוג הזה נרצה לכוון חלק מהמינוף. נחפש קרנות חוב עם בטוחות חזקות, שלא יהיו ממונפות בעצמן. הכסף יישאר נזיל יחסית (לרוב עם יציאה בהתרעה רבעונית) לאחר כשנה של חוסר נזילות, והוא ינטרל את סיכון המשיכה: אם השוק עולה ויש צורך בכסף – נמשוך מהמניות; אם הוא בירידות – נמשוך מהחלק האלטרנטיבי ונאפשר למניות להתאושש. נצטרך כמובן להחליט באילו קרנות להשקיע, עד כמה לפזר – וגם אם מוצר ספציפי נראה רווחי ויציב לא נמליץ לעשות בו פרופורציית יתר, ובאיזה מטבע להיות – לפעמים נלך על הדולר, למרות פגיעה מסוימת בתשואה (גידור עולה כסף). כי כשהשוק יורד, הדולר מטפס בחדות, וכך נרוויח פעמיים: הן בשוטף והן ברווח של המטבע.
לסיכום:
תחילה דאגנו לתזרים העתידי, מה שאפשר לנו לבצע השקעות בנינוחות ועם פחות טעויות בדרך. דאגנו למקסם את הטבות המיסוי בהווה ובעתיד, כאשר המהלך הזה לבדו הוסיף ערך דרמטי להון המשפחתי. ראינו גם שאם עולה צורך פתאומי בסכום מהותי, והשוק נמצא בירידות, יש לנו מענה מהחוב הפרטי. הבנו שאם לא עושים את זה חכם, אם פועלים על סמך שמועות, תחושות בטן או דרך הבנק בלבד, המחיר הוא ניכויים גדולים מדי ופספוס של דחיית המס וניכוי האינפלציה.
אלו הם הקווים המנחים הכלליים שלנו, אבל כמובן, כל משפחה לגופה. אתם מוזמנים מאוד לגשת אלינו לצ’ק אפ, לראות אם התיק בנוי נכון בהתחשב במכלול השיקולים והסיכונים, ואם יש טעם להתקדם הלאה. זכרו את הכלל: זה לא שאין מה לעשות בגיל פרישה, אבל מנגנונים רבים, כמו אפס מס על הקצבה, כבר ייעשו לא רלוונטיים וחבל. 90% מהבעיות נפתרות על ידי תכנון נכון מראש.
