בין כלל השיקולים שנכנסים לתכנון הפיננסי, יש נטייה להתעלם מהחלקים הפחות נעימים של החיים – ולעיתים אף מסוף החיים. זו טעות. זה עלול לפתוח פתח לסכסוכים קשים בתוך המשפחה, הליכים משפטיים של שנים על גבי שנים, תשלום מס מיותר, התערבות של המדינה (האפוטרופוס) בתוך ההשקעות המשפחתיות והנכסים הפרטיים – וחוסר הלימה לכוונה המקורית. במקרה של נבצרות, אי כשירות של אחד מבני הזוג, כשלא פעם יש חוסר פרופורציה בחלוקת הנכסים בין בני הזוג – הנכסים עלולים להיכנס לנעילה, וקשה מאוד להשמיש אותם. בפרט מול בנקים בחו”ל ושוק ההון האמריקאי.
את הוובינר השבועי שלנו הקדשנו לסוגיות שלא תמיד נוח, אבל חשוב מאוד לעסוק בהן – ורצוי על מי מנוחות, ולא ברגעים הטראומתיים ממילא. לדיון הזה גייסנו את עו”ד שירי מלכה, ראש מחלקת ניהול הון פרטי ומעמד אישי בפירמת שבלת, המתמחה בהעברה בין-דורית. היא הציגה בהרחבה את ייפוי הכוח המתמשך – מנגנון שקבע המחוקק כדי להלום ככל שניתן את “כוונת המשורר”, למנוע את השוקת השבורה מבני משפחתו או השארים, ולכבד את רצונו בשלושה תחומים מרכזיים: גופו ובריאותו; מצבו הכללי ומגוריו; ורכושו ונכסיו. רבים מסתפקים בטמפלייט הקצר של משרד המשפטים, אבל הוא מאוד לא מספק. אם כבר הולכים על הצעד החשוב של ייפוי כוח, כדאי לעשות את זה כמו שצריך – כולל פירוט שמי של הבנקים, בתי ההשקעות ומספרי הקרנות. ואל תניחו שמשהו יקרה באופן דיפולטיבי. זה חייב להיעשות עם הרשאה פוזיטיבית על מנת שיכובד. כי במקרה של ספק, משיקולי ניהול סיכונים של הגופים הפיננסיים עצמם, לא ישתלם להם להסתכן בתביעה של מיליונים תמורת שירות שהם מקבלים תמורתו שברי אחוזים. עוד דבר שכדאי לעשות הוא לציין גורם מקצועי – רואה חשבון, מתכנן פיננסי, פמילי אופיס – שבמקרה של אי כשירות, מיופי הכוח יידרשו להיוועץ בו לפני הכרעות פיננסיות.
דיברנו בוובינר בהרחבה על צוואה ועיזבון, וכמה חשוב שגם המרכיבים שכלל אינם כלולים בהם – מוטבים בקרנות, זכויות סוציאליות כאלו ואחרות – יילקחו בחשבון כחלק מהתכנון הפיננסי ההוליסטי. אם לא נעשה זאת, נמצא את עצמנו מבצעים איזון יתר, וחבל. מה שחשוב במיוחד להבין הוא שיש מנגנון לכל דבר כמעט – זוגיות שנייה (סוגיה רווחת בישראל), ילדים מחוץ לנישואים, העברה לתיק מניות בנאמנות, נאמנות המנוהלת על ידי המשפחה, ביטוח שותפים בעסק ומענה נרחב לילדים עם צרכים מיוחדים. צריך רק למפות את המצבים, להכניס כמה שיותר What-ifs, ולעבוד עם איש מקצוע.
פרגנתם מניה אמריקאית לילדה? חכו רגע
השקעות בארה”ב מצריכות מחשבה נפרדת. חשוב לדעת שעל כל השקעה מעבר לתקרה, נמוסה ב-40% על הקרן עצמה. ורק על מילוי הטפסים ושכר הטרחה לרואי החשבון ועורכי הדין נשלם עוד 20-10 אלף דולר. ועל זה תוסיפו קנס של 35%, אם יחלפו תשעה חודשים טרם תשלום המס. את כל הכיף הזה יש מי שמנסה לעקוף דרך אג”חים, ETF-ים איריים, פיקדונות ועוד. ההליך הביורוקרטי בארה”ב הוא לא פשוט, ובעת פטירה, גם אם חשבון הבנק משותף לאב ולבן, הוא ייכנס לנעילה עד שרשויות המס יאשרו את הפטור. כשזה סוף סוף יקרה, יעלה קושי אחר – להעביר את הכסף לבנקים בארץ, שיזדקקו לחוות דעת על הדין הזר. ושימו לב לזה: להעביר לבן או לבת מניה בארה”ב זה נחמד, אבל יש לזה מחיר שכנראה לא הייתם מודעים לו. כשהם ירצו למכור, הם ימוסו על מלוא הסכום שקיבלו מכם – ולא רק על רווחי ההון. לכן, עדיף למכור את המניה ולהעביר את הכסף, ואם בכל זאת מעבירים ני”ע – חשוב לוודא שמחיר ההעברה הוא מחיר הקנייה, ולא אפס. אגב, אם מדובר במספר ילדים ויש רצון לאזן, עדיף, אם ניתן, לפצל בין הנכסים, ולא לחלק נכס אחד ביניהם. כמה שפחות פוטנציאל לסכסוכים בעתיד.
גם חוקי ייפוי הכוח שונים ממדינה למדינה – המסמך הישראלי לא יתפוס שם ולהיפך, ונדרשת כפילות. זה מהותי במקרה של משפחות מעורבות. מה גם שאדם שאיננו אזרח אמריקאי לא יכול להיות מיופה כוח של בן זוגו האמריקאי, ועלולה גם להיווצר בעיה של אפוטרופסות על ילדים. כבר אמרנו, לכל דבר יש פתרון – חשוב רק לא להזניח, לא לטמון את הראש בחול, לא לחכות.
גם נדל”ן מחייב התייחסות מיוחדת. אפשר להעביר נכס או קרקע במתנה, רצוי לפני השבחה כדי להפחית מס. אבל בכל מקרה, וגם אם יש ייפוי כוח מתמשך (ורצוי לפרט בו גוש, חלקה, שיטת חלוקה בין השארים וכל מה שיפחית ספק), סביר שתהיה כאן מעורבות של בתי משפט.
העברה בין דורית היא חלק מסיפור החיים, ואם לא נחשוב עליה מבעוד מועד, נותיר את העניין לרשויות ולגורל וכלל לא בטוח שנקבל את מה שחלמנו ותכננו. לכן, המלצה חמה מעו”ד מלכה ומאיתנו: קחו את העניינים לידיים. שבו עם ההורים – או הילדים – ודברו על זה בלי פחד, בפתיחות ובשקיפות. קצת מאמץ וחוסר נעימות עכשיו יוכלו לחסוך הרבה מאוד כסף וכאבי לב בעתיד.
