בפרוס 2024, אנחנו בפתחו של שינוי מגמה. מחזור העלאות הריבית הגיע ככל הנראה אל קצו, וכשהריבית מתחילה לרדת, זה קורה מהר: נכסי סיכון, שמתומחרים היום טוב ואפילו טוב מאוד, מתייקרים. לכן, סיכון מרכזי בעת הזאת הוא להיות סולידי מדי. צריך להתחיל להיחשף, לעבור מהפיקדונות והקרנות הכספיות, לא להתעורר ולהצטער באיחור. לקראת 24′ קיימנו סיעור מוחות וסבב התייעצויות, במטרה להגיע לאופטימום הן בבחירת ההשקעות והן בהיבטי המיסוי. אז נכון שלכל משפחה צרכים משלה, והפואנטה של התכנון הפיננסי היא שהוא Tailor-made. ובכל זאת, מתוך מגוון רחב של תיקים שבנינו, זיהינו מספר נקודות שחוזרות על עצמן – וחשבנו ששווה לחלוק.
את האסטרטגיה שלנו אנחנו מחלקים לשתי תקופות זמן מרכזיות: טווח קצר-בינוני והטווח הרחוק. בקצר-בינוני אנחנו פוגשים שני צרכים: מענה להוצאה חד פעמית גדולה, שמגיעה לא פעם בהפתעה (שדרוג דיור, עזרה לילדים עם רכישה), ופרישה מוקדמת (פיטורים, יזמות, יציאה לעצמאות, שחיקה) שמצריכה תזרים שוטף כהגנה למשפחה. נתייחס לכל צורך בנפרד, ולאחר מכן לטווח הרחוק.
הוצאה חד פעמית גדולה
גולת הכותרת כאן היא מה שאנחנו מכנים הגבוה היחסי. זה מגיע מאסכולה צנועה שאומרת: אין לנו כדור בדולח. אין לנו יכולת לדעת כיצד ייראו השווקים והיכן יעמוד השקל. לכן, נשאף להבטיח שבכל רגע נתון עומד לרשותנו סל מגוון של השקעות, שמאפשר לנו למשוך את הגבוה היחסי במקרה של אירוע בלת”ם – ולא לצאת בהפסדים או לטעות בשיקול הדעת בשל דוחק השעה. שקט נפשי הוא מצרך חשוב בימינו…
מה צריך לכלול הסל הזה? בחלוקה גסה – פיזור נכון בין שלושה מרכיבים, שבמקרה, שלוש השנים האחרונות סיפקו לנו הוכחות מצוינות לצורך בכל אחד מהם:
השוק הישראלי – מניות בארץ. שנת 2021 הייתה המחשה טובה לצורך הזה, כשהבורסה בתל אביב סיפקה תשואה יפה והדולר נגע בשער של 3 שקלים. בשוק הישראלי אנחנו לא קונים “חלומות” אלא תזרים חזק, כשכעת, המכפיל נמוך והדיבידנד גבוה. מניות ישראליות הן גם אמצעי גידור לטובת ההתחייבות השונות וצרכי החיים. בסוף, אנחנו חיים כאן ורוצים את הילדים שלנו קרובים אלינו.
השוק האמריקאי – מניות חו”ל. כאן נדמה שאין צורך להרחיב, ודי להסתכל על העליות הפנטסטיות של 2023. מדד נאסד”ק יוסיף השנה למעלה מ-50%, S&P 500 כמחצית מזה. זה בדרך כלל כך: בעליות, הנאסד”ק עולה יותר, ובירידות הוא יורד יותר. והנה קורלציה מעניינת שכדאי לנצל במשברים: כששוק המניות האמריקאי יורד, הדולר עולה. בתחילת הקורונה, כזכור, הוא טס. זה קורה כי הגופים המוסדיים (בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות) נוהרים לדולר. לכן בירידות שווה לעבור מ-S&P 500 לנאסד”ק שמגיב בקיצוניות יחסית לכל צד, לרכוש אותו בנמוך היחסי שלו, ובינתיים למכור דולרים בגבוה היחסי שלהם. אגב, כלל האצבע הזה – עליות בוול סטריט = התחזקות של השקל – לא פעל במשבר הכלכלי שפרץ סביב הרפורמה המשפטית. אבל זה נבע מהחלטה מודעת של המוסדיים להיחשף באופן חזק יותר למט”ח. כעת, אין להם עוד הרבה לאן לעלות.
אסטרטגיה אלטרנטיבית נזילה – קרנות Semi-liquid. ב-2022 ראינו ירידות חזקות גם בתל אביב וגם בניו יורק. אפילו פייסבוק צנחה ב-80% (מאז כבר תיקנה ולמעלה מכך). לזמנים כאלה נועד האפיק השלישי – קרנות נזילות במח”מ קצר. יש היום מגוון רחב של אופציות, בטח למשקיעים הכשירים. אבל הערת אזהרה: ראינו שבתקופות של משיכות רבות, חלק מהקרנות נכנסות לתקופת Gate וננעלות זמנית. זה במנדט שלהן להחליט על כך. לצמצום הסיכון רצוי לבחור בקרנות לטווח קצר ככל האפשר או בקרנות בריביות משתנות, וכך למנוע חוסר התאמה בריביות לאורך זמן.
עוד מרכיב חשוב – קריטי, למען האמת – הוא המנגנון שדרכו נבצע את הרכישות בהיבטי דחיית מס. במכשירים כמו IRA (קופת גמל בניהול אישי, או קרן השתלמות מעל התקרה לעוסק פטור/מורשה) אין גביית מס שוטף ויש הגנה מפני אינפלציה. זה אומר שאם הקרן עשתה 8% תשואה, והאינפלציה עמדה על 5% – מס רווח הון של 25% יחול רק על ההפרש (3%). חישוב קצר של כלל הטבות המס יגלה שלבעלי הכנסות גבוהות, כנגד מיליון שקל ינוכו רק 1,250 במקום 28 אלף. פער דרמטי, ובמיוחד בתקופות ללא הכנסה קבועה.
תזרים לפרישה מוקדמת
כדי להיות משקיע אמיד צריך לפעול בשיקול דעת רציונלי, ולא מתוך גחמות רגשיות. זה אומר גם להכין את התא המשפחתי לפרישה מוקדמת, אולי זמנית, של מפרנס עיקרי. כאן נעדיף את הקרנות הסגורות. בדרך כלל יש בהן 3 שנים של תקופת השקעה ולאחריהן 7 שנים של הנבה. נשמע כמו נצח, אבל תראו איך זה מסתדר: נשים מיליון דולר, בקריאה לכסף הם אמורים להפוך ל-2 מיליון, שהם כ-7 מיליון שקלים. בחלוקה על פני 7 השנים, אנחנו מדברים על תזרים קבוע של מיליון שקל לשנה (בניכוי מס, וגם כאן נעדיף כמובן לעבוד דרך מנגנונים דוחי מס). זה אמור לכסות יפה את הוצאות המחיה השוטפת עם קצת בלת”מים פה ושם.
מה שיפה זה שבקרנות הסגורות, בהגדרה, לא יכול להיווצר Gate, כי כל אקזיט של השקעה חוזר לחשבון הבנק של הלקוח (אין Reinvest שקיים ב-Semi-liquid). ואם דיברנו על מבחר בקרנות הנזילות, כאן, עבור המשקיעים הכשירים, באמת מדובר בגופים המובילים בעולם, בטופ של הטופ, שהחלו להסתער על ישראל במהלך השנתיים האחרונות. מגוון איכותי שכזה לא ראינו כאן מעולם.
זה אולי נשמע מוזר, אבל הודות להיקף החסכונות בישראל ולשטח המצומצם שהגופים המוסדיים יושבים בו פיזית – מה שמאפשר לגוף השקעות גדול לפגוש 700 מיליארד דולר בביקור אחד – אנחנו לא שחקן קטן כלל וכלל. כדאי לנצל את המגוון, אולי לעבור מנכסים בודדים וגופים פרטיים לעולם הממוסד ועתיר ה-Track record, להתקדם הן במאקרו והן בבחירת ההשקעות במיקרו. בטח אם מתברר שניתן להגיע לאותה תשואה בסיכון מופחת.
הטווח הרחוק – הכנה לפרישה
כמה פעמים שמעתם את המנטרה שצריך לחשוב על זה כבר בגיל צעיר? ובכן, לא שיקרו לכם. וחשוב לא רק לדאוג להפריש את הסכומים הנכונים למקומות הנכונים, אלא גם לחשוב על מנגנוני דחיית המס והפטור ממס, לשים לב שאין טעויות בהגדרת ההפרשות – קצבה מזכה (עליה ייגבה מס במשיכה) לעומת קצבה מוכרת (שתהיה פטורה ממס) – ולשמור את טופסי ה-106 ו-161 למיניהם כדי שניתן יהיה לבדוק את הכול בדיעבד ולתקן. לא פעם, בעיקר במעברים בין מקומות עבודה, מסלולים וגופים, קורות טעויות שכאלה. לכם זה עלול לעלות רק במאות אלפי שקלים.
ההמלצה שלנו לפרישה: למשוך את החלק הפטור ממס שבתוך הקצבה המזכה – 11 אלף שקלים למי שלא משך קודם לכן, סביב 27 אלף לבני זוג כולל ביטוח לאומי, או באזור 32-30 אלף אם נוסיף את הקצבה המוכרת. לרוב משקי הבית זה לא מספיק לצורך חיים יציבים ומספקים. את היתר אפשר להשלים דרך קופת גמל להשקעה (למשקיעים כשירים עדיף דרך תיקון 190, למשיכה בגיל 60). ואפרופו הצורך לחשוב על הפרישה בגיל מוקדם, שימו לב לקסם הבא: מניות אמורות להכפיל את עצמן כל שבע שנים. אז אם תפקידו בקופ”ג להשקעה 70 אלף שקל בגיל 30, תקבלו 140 אלף בגיל 37, 280 אלף ב-44, 560 אלף ב-51, 1.12 מיליון ב-58 ו-2.24 מיליון בגיל 65. עכשיו תחלקו את הצבירה במקדם 200, ומה-70 אלף קיבלתם עוד עשרת אלפים שקלים לכל החיים. באפס מס!
לגבי המרכיבים הממוסים, אם לא נמשוך אותם נוכל להעביר סכום עתק לבן/בת הזוג או ליורשים באפס מס. באופן כללי, ישראל היא גן עדן למוצרים תזרימיים במס מופחת או בפטור ממס – הפקדה לקופת גמל במעמד עצמאי במהלך הפרישה, למשל – וכמעט טירוף לא לנצל אותם. הניסיון שלנו מלמד שבסוף, מדד האושר מושפע פחות מסך העושר, קרי: הסכום הכולל שבתיק, ויותר מהתזרים המובטח ומהשקט הנפשי שהוא מביא ברגעי משבר.
