מי שהשקיע באנבידיה 10K לפני עשר שנים, יכול לצאת עכשיו עם תשואה של 2M. כדי להכיר יותר לעומק את הפלא הטכנולוגי-פיננסי הזה, ודרכו את פריצות הדרך הגדולות של התקופה – הזמנו לוובינר חגיגי ומיוחד את נתי אמסטרדם, מנהל הפעילות העסקית (Country Director) של אנבידיה בישראל. אנבידיה העולמית חבה לא מעט מההצלחה שלה למה שקורה כאן עם כמה רכישות “משנות משחק”, בדגש כמובן על מלאנוקס. היא גם המעסיק הפרטי השני בארץ מבחינת מניין העובדים ושותפה מרכזית בסצנת החדשנות שלנו מול סטארט-אפים, מרכזי פיתוח, אקדמיה ומכוני מחקר. ומתברר שכמעט בכל keynote של המנכ”ל המייסד ג’נסן הואנג נזכרים כ-20 סטארט-אפים כחול-לבן – חשיפה עולמית של 75 מיליון צפיות. לא מכבר הודיעה אנבידיה על הקמת מחשב העל Israel-1, העשירי מבחינת עוצמת החישוב בעולם, מה שמשך לכאן השקעות נוספות ועניין רב.
במפגש המרתק שלנו, אמסטרדם סקר את התפתחות הקורפורייט העולמי ושלוחתו המקומית. כיצד מעולם הגיימינג עברה אנבידיה לסימולציות תלת ממדיות, משם פיתחה את תוכנת CUDA כשפה אחידה שמחברת יכולות עיבוד מקבילי עם יישומים הזקוקים להן, ולאחר מכן שקדה על פלטפורמות נוספות דוגמת Clara ברפואה ומקבילותיה בפיננסים. אמסטרדם עבר איתנו על כמה מהאתגרים והפיצוחים הגדולים של הבינה המלאכותית הכללית והבינה המלאכותית היוצרת (GenAI), וכיצד כל תעשייה (רכב אוטונומי, עגלת קניות בריטייל, צרכנות בכללותה, כמובן למידה ועסקים) וגם לא מעט פעילויות בחיי היומיום השתנו או עומדות להשתנות. מטבע הדברים, התייחסנו בהרחבה ל-LLM, ל-ChatGPT ודומיו וליכולת לקחת את המודל הציבורי, או את הדאטה הקיים והמעובד, לארגון הספציפי. ה-AI, אם כן, הוא מעין מכונת זמן – טכנולוגיה שמאפשרת לצמצם טווחים ולקצר תהליכים, לייעל מערכות ולהאיץ את החדשנות והקִדמה.
אחד ההיבטים המעניינים שמצאנו באקוסיסטם החדש, שבמידה רבה סובב סביב יכולותיה של אנבידיה, הוא החלפת המתחרים בשותפים. משפט יפה שמיוחס לפאונדר האגדי שלה הוא Play the game, not the score. The score will take care of itself”. זה אומר, במילים פשוטות, שכאשר אתה מנסה לעזור, אבל לעזור באמת, לסטארט-אפים לצמוח, לתעשיות לפרוח ולפיתוחים הגדולים לצאת לדרך (הן בשלב המו”פ והן בבדיקות שאחרי הפרודקשן), כשאתה משתמש ב-AI for Good ולאו דווקא חושב על שורת הרווח בכל צעד, התוצאה כבר מגיעה מעצמה – ואין לך תחליף. וכבר אמרנו: צמיחה של 20,000% תוך 10 שנים.
במבט קדימה, אמסטרדם משוכנע שיותר ויותר ארגונים, עובדים ואנשים פרטיים ישתמשו בבינה מלאכותית. זה לא (טוב לא בהכרח) אומר שה-AI יחליף אותנו, אבל אנשים שיודעים להשתמש בו יחליפו כאלה שלא. AI יציל חיים, יוליד מהפכות גדולות ברפואה ובתחומים נוספים, ייקח עוד כמה צעדים קדימה את נושא ה-Multimodality – להפוך נאום לטקסט, תמונה לווידאו, פרומפט בשפה טבעית לתמונה או קוד תכנות. AI יעזור לנו לקבל החלטות באופן שמתאים ומדויק לנו, ואנחנו נראה יותר ויותר מפעלי AI – “מפעלים” של דאטה כללי, ארגוני ואפילו פרטי (בסמארטפון שלנו) שבעזרת חיפוש מהיר ומודל חכם מאפשרים לנו לשלוף מהר מידע ערכי, רלוונטי ורווי קונטקסט בזמן המתאים.
לסיום, דנו בנושא החום וצריכת האנרגיה. אמסטרדם הדגיש כי מדור לדור, המעבדים שרצים מהר יותר הם גם חסכוניים יותר ובהחלט מקטינים את טביעת הרגל בדאטה סנטר ובחומרה. עסקנו גם בכיוונים עתידיים מעוררי השראה, כמו התאום הדיגיטלי שמאפשר לסמלץ מהלכים באופן וירטואלי כדי לחסוך ניסוי וטעייה ב”עולם האמיתי” – כלי שאנבידיה השמישה לא רק עבור BMW ואמזון, אלא גם בבניית Earth-2 כתאום דיגיטלי של כדור הארץ. כבר עכשיו ניתן להריץ בו אנליזות עד כדי חיזוי שינויי אקלים ואסונות טבע. עוד נושאים מרתקים שעלו: הצורך להטמיע לימודי AI כבר בתיכון כפי שנעשה עם הסייבר; הדרך למחשוב קוונטי שאנבידיה לוקחת בה חלק מרכזי; וה”גביע הקדוש” של ה-RAG – Retrieval-augmented generation – אותה יכולת לקחת את המודל המאומן הכללי וליישם אותו על הדאטה הארגוני.
אמסטרדם הצטרף לחברה ב-2017, כשלפני כן שימש כמנכ”ל VMWare ישראל. הרבה גבות הורמו אז מעצם המעבר מ-Software ל-Hardware, לחברה שמייצרת מעבדי גרפיים (GPU) וממוקדת, נכון לאותה תקופה, בתעשיית הגיימינג. אחרים שיבחו את המהלך וזיהו את המגמה. הם כמובן צדקו. אנבידיה הפכה לבסיס התשתיתי, ל-Enabler הגדול של תעשיות שלמות, כשהיא מובילה את מהפכת ה-AI בכל הרמות והתעשיות. והרבה מעבר לכלי עבודה – שהם עצמם כוללים גם חומרה וגם תוכנה שתדע לתקשר איתה – היא הפכה לחלק בלתי נפרד מהפיתוחים הגדולים של התקופה.
