ממטא עד טסלה: סיכום דו”חות הביג טק

שש ענקיות הטכנולוגיה: פייסבוק, אמזון, גוגל, נטפליקס, מיקרוסופט ואפל

נגן וידאו

להאזנה לפרקים נוספים

ממטא עד טסלה: סיכום דו”חות הביג טק

ספק אם הייתה בהיסטוריה דומיננטיות מוחלטת כזאת לחברות מסחריות. חמש-שש חברות, שכל אחת מהן יושבת על נכס קנייני שכמעט אין שני לו באותו עולם תוכן, ויחד הן מחזיקות יותר מ-45% מהנאסד”ק ולמעלה מרבע מה-S&P. עם פרסום דו”חות הביג טק יצאנו למשימה מאתגרת: להקצות וובינר אחד לשש חברות על, לצלול לתוך הדו”חות ולגזור תובנות על כל אחת ואחת ועל כולן יחד. מעבר לסקרנות, יש כאן שאלה קריטית: אם התמחור סביר ואפילו זול, אפשר להגדיל את החשיפה אליהן או למדדים שהן מהוות בהם עוגן משמעותי. מנגד, אם זה יקר, מוטב אולי להקטין. 

קראנו לזה ספיד דייט: עשר דקות למניה. אז נכון, לא בדיוק עמדנו בזמנים – מה שהביא אותנו לסשן של כמעט שעתיים וחצי. אבל פייר? זה היה אחד הוובינרים היותר מרתקים שעשינו. ושאפו גדול לאמיר אלשיך, עו”ד ורו”ח בהכשרתו וכיום יועץ מיוחד לבית ההשקעות ילין לפידות, שמתארח אצלנו לא בפעם הראשונה וכבר זכה לתואר יקיר המערכת. אמיר סקר עבורנו בצורה מאלפת וסופר מקצועית את ששת הדו”חות, כשהוא לא מסתפק במספרים הגדולים ובשורות התחתונות, אלא מעמיק בפרמטרים האיכותיים ובהצעת הערך של כל חברה – מהסוללות הירוקות של טסלה, דרך האקוסיסטם של AWS ועד לפרסי האוסקר והאמי של הפקות המקור בנטפליקס.          

והנה ההשוואה בפרמטרים המובילים:

בסוף 2021, השווי של פלטפורמות מטא עומד על חצי טריליון דולר; טסלה כבר נושקת לטריליון; אמזון עם טריליון וחצי; אלפאבית (החברה האם של גוגל) – 1.75 טריליון; מיקרוסופט – 2.2; ואפל סוגרת את השנה עם שווי של 2.7 טריליון דולר. הצמיחה בחמש השנים האחרונות נעה מ-55% במטא (לאחר ההתרסקות האחרונה) ועד 1,500% בטסלה. אמזון עם 100%, אפל 307%, מיקרוסופט כמעט 180% וגוגל עם צמיחה של 140%. גם משיעור הגידול השנתי הממוצע בהכנסות קשה שלא להתרשם, כשכל החברות מכניסות עשרות עד מאות מיליארדי דולרים: אמזון עם 470 מיליארד ב-12 החודשים האחרונים, אפל עם רווח נקי של 100 מיליארד, וכולן תזרימיות. 

אז מה קרה להן ולנו בשנה החולפת? אמיר נתן ב-2021 סימנים:

 

  • הדיגיטציה והמעבר לענן נמשכו בעוצמה. לארגונים וחברות ברור שאין הגיון בלהחזיק את כל הנתונים בבית (מה שנקרא און-פרם) אלא בסביבת עבודה מרובת מקורות. זה מתחבר לעובדה שהעבודה ההיברידית נמשכה, גם אם פחתה. זה מגדיל את הביקוש לשירותי ענן, שמעבר לשטחי אחסון (דאטה סנטרים) מספקים סביבות למתכנתים, אנליטיקה איכותית של נתונים, זמינות של מחשבי על, הגנה בסייבר ושפע של שירותים מובנים. 

 

  • הביקוש לתוכנה ולחומרה גדל משמעותית – יותר Windows, יותר Xbox, ומחסור גלובלי בשבבים שהזניק את המחירים (בהקשר הזה אמיר העיר שה-N שמייצגת את נטפליקס במניות ה-FAANG המובילות כבר צריכה אולי להתייחס ל-Nvidia). 

 

  • גם הביקוש לרשתות חברתיות עלה – אנחנו רואים את זה בטיקטוק אבל גם בלינקדאין של מיקרוסופט, שצומחת בעקבות הביקוש העצום לעובדים ובצל תופעת ה”התפטרות הגדולה” באמריקה. מן הסתם, גם הכנסים המקוונים וכל תופעת הפיתוח העסקי הדיגיטלי תרמו את שלהם לפלטפורמות הרלוונטיות.

 

  • החזרה לחנויות הפיזיות, שגם אמזון החלה לפזול לעברן, שירתה ענקית כמו גוגל בתחום השופינג והתיירות. 

 

  • הכנסות הגיימינג עלו משמעותית, גם כראש חץ במעבר למטאברס שענקיות הטכנולוגיה מושקעות בו רבות. טירוף ה-NFT משתלב כאן היטב ברכישת נכסים לתוך המטאברס, ממש כשם שרכישות הנדל”ן משגשגות בעולמנו אנו. 

 

  • הפרסום הדיגיטלי זינק, וכאן קרה דבר מעניין של שיפטינג בתוך מנועי הצמיחה של החברות עצמן. זה ניכר למשל באמזון, שהכניסה לראשונה בדו”ח גילוי נפרד לשתי רגליים לא ליבתיות אך חזקות מאוד שיש לה – הכנסות מפרסום (אמזון פריים) ושירותי ענן (AWS). 

 

  • עדכון הפרטיות של אפל, שמבקש את אישור המשתמש להעברת דאטה על הגלישה שלו לצד שלישי, פגע בחברה כמו פייסבוק, שהמודל העסקי שלה נשען על פרסום מטורגט. זה מכאיב לה פעמיים: גם בטרגוט עצמו וגם בניתוח ההתאמה שלו בדיעבד. גוגל, שמצליבה נתונים משלל הנכסים של עצמה (דפדפן, מפות, מיקום, Calendar, יוטיוב ועוד), לא נפגעה מהעדכון. היא כבר מפעילה כלי AI מתוחכמים שיודעים לחשב את הצורך הבא-הבא שלנו, עד חמישה מהלכים קדימה. היא גם נהנית משיתופי פעולה עם ערך רב, למשל: מנוע החיפוש הדיפולטי בדפדפן ספארי של אפל הוא כרום. 

נטפליקס: למה השוק התאכזב?

אחרי שסקרנו ממעוף הציפור כמה תופעות שאפיינו את השנה, צללנו לכל אחת משש החברות שלנו. אמיר הזכיר לנו איך נטפליקס התחילה ואיפה היא כיום. כמובן, לא הצלחנו להימנע מדיונים על סדרות הבינג’ (שאגב, השנה היו שם אמירות מאוד נוקבות על הכלכלות, מ”משחק הדיונון” ועד “עוזרת בית”). אבל למרות הצלחות חסרות תקדים בתחום התוכן (הדיונון יצר 1.65 מיליארד שעות צפייה בארבעת השבועות הראשונים; 6 מ-10 הסדרות הכי מחופשות ברשת הן של נטפליקס), הסביבה היום הרבה יותר תחרותית. 

השוק התאכזב מהדו”חות של נטפליקס. הוא פחות התרשם מהגידול הרבעוני בהכנסות וברווח לעומת Q4 אשתקד, שדווקא עלו על התחזיות, ויותר הוטרד מנושא הצמיחה שבא לידי ביטוי במניין המנויים החדשים. אם אין צמיחה – וכשדיסני, אמזון, אפל, HBO ושואוטיים נושפות בעורף עם ערוצי תוכן משלהן – אז לכאורה, אין הצדקה למכפילים הגבוהים.       

בנוגע למטא, שוב העלינו את השאלה אם כאשר שליש מאוכלוסיית העולם כבר “שלך”, עוד יש לאן לצמוח. ואכן, הסטגנציה כבר ניכרת, ופייסבוק מדברת באופן גלוי על האתגר שיש לה בדור הצעיר. מצד שני, חשוב לזכור: זה אותו מארק צוקרברג שסירב למכור בסכומים שנשמעו דמיוניים. שקנה את אינסטגרם כשעוד הייתה פלטפורמה זניחה יחסית. ושלא מעט גבות הורמו כשרכש את וואטסאפ. יש לו גם היום היקף משתמשים שאף מפרסם לא יכול להתעלם ממנו. יהיה מרתק לעקוב לאן הוא לוקח את החברה. 

טסלה: לא חברה, חזון

צללנו גם לדו”חות של אלפאבית, אמזון ומיקרוסופט ואז הגענו לטסלה, שלמען האמת, מצדיקה וובינר משל עצמה. אמיר הזכיר לנו שזו לא עוד חברה – ודאי לא עוד יצרנית רכב – אלא חזון שלם. טסלה רוצה להנהיג את המעבר לעולם בר קיימא של רכבים חשמליים ותחבורה ירוקה, עם אקוסיסטם של סוללות חסכניות, חשמל ירוק, גגות רעפים סולריים, תחבורה שיתופית ובקרוב גם אוטונומית. הרכב, לפי אילון מאסק, יהווה נכס, ובמקום לאבד מערכו עם הזמן, הוא דווקא יעלה אותו בשל המשימות הנוספות שנשית עליו. סקרנו את קורות החברה, ראינו את הדומיננטיות המוחלטת שיש לה בכל הפרמטרים בתעשייה, ודיברנו גם על הערך האיכותי של המותג שקשה לתת לו מספר: קצת בדומה לאייפון, הצרכנים פשוט מאוהבים בו.  

 

בחן את עצמך, האם אתה מסוגל להרוויח מהשקעה במניות​

בפקקים, בזמן שטיפת כלים או בעבודה מוזמנים להאזין לנו בפודקאסטים השונים לכל אורך השבוע – חפשו את "רשת אינווסטור לייב" בספוטיפיי, אפל פודקאסטס, גוגל פודקאסטס ובכל שאר אפליקציות הפודקאסטים האחרות לחצו על הבאנר להאזנה

להאזנה לפרקים נוספים