החיסכון הפנסיוני הוא כנראה הסכום הגדול ביותר שיש לאדם העובד, ומשום מה, דווקא בו כמעט שלא עוסקים. משנה לשנה זה רק עולה, בעיקר בארץ: על פני נתוני בנק ישראל, בעוד שב-2009 היו פחות מטריליון שקלים בכלל המכשירים הפנסיונים, כולל קרנות נאמנות, נכון למאי 2023 אנחנו מדברים על כמעט 2.8 טריליון: קרנות גמל וקופות גמל ופיצויים בגובה 355 מיליארד שקל, קרנות השתלמות בגובה 318 מיליארד, ובפנסיה מקיפה חדשה יש 700 מיליארד (לעומת 84 מיליארד ב-2009). באפיק שמסעיר כעת את השוק – ביטוחי המנהלים – יש סכום בלתי נתפס של כמעט 500 מיליארד שקלים. לא מעט כסף צריך לזוז משם. למי זה עדיין משתלם ולמי ממש לא? הזמנו את איציק בן אוריה, יועץ פנסיוני ומומחה בתחום המיסוי לפרישה מהמובילים בארץ, כדי לעשות לנו סדר.
הדבר הראשון שחשוב להבין הוא שאין “יותר טוב”, רק “יותר מתאים”. אנחנו שונים זה מזה בצרכים, בגיל, במצב הכלכלי, בעיסוק ועוד. ואחרי שאמרנו את זה, לרוב הישראלים, ביטוחי מנהלים שנפתחו לאחר יוני 2001 אינם כדאיים ביחס לאלטרנטיבה. עכשיו גם המחוקק קבע את זה: לאחר שנים של מאמצי שכנוע בכיוון ההפוך מצד לובי סוכני הביטוח, ועדת הכספים הטילה מגבלות חמורות על פתיחת פוליסה, או ניוד כספים לפוליסה קיימת, החל מ-1 בספטמבר השנה, כשהיא מוצאת את קרן הפנסיה כמוצר המתאים ביותר לרוב האוכלוסייה (כדי בכל זאת לפתוח או לנייד, החוסך יידרש להוכיח שיש לו רובד פנסיוני ראשון של לפחות 58,400 שקלים על כל שנת ותק).
הבעיה בביטוחי המנהלים היא גם דמי הניהול הגבוהים; גם המרכיבים שאינם מוטמעים כברירת מחדל ויש להוסיף אותם (אובדן כושר עבודה, ביטוח חיים למשפחה אחרי הנפטר ועוד) – מה ש”אוכל” את כספי הפרישה; וגם מקדם הקצבה המפורסם שבניגוד למה שסיפרו לנו, לא באמת מצדיק את זה. שימו לב: בחישוב הסופי המקדם נמצא למטה, במכנה. השפעת המונה המתכווץ רבה לאין ערוך (אלא אם נחיה עד גיל 106 לערך). מה גם שמאז יוני 2001, אין פערים משמעותיים בין המקדמים במסלולים השונים. אשר לאפשרות שיתבצע “איזון אקטוארי” בקרן הפנסיה, שלא פעם מנופפים גם בה מול לקוחות – זה עדיין מינורי ביחס לסיכונים שבביטוחי המנהלים, אשר נופלים על כתפיהן של חברות הביטוח.
לא בכדי החליט המחוקק את שהחליט, מה שהופיע בעיתונות כ”סוף עידן ביטוחי המנהלים”. קרן פנסיה מקיפה היא מוצר טוב. יש בה 30% תשואה מובטחת (לשעבר אג”ח מיועדות) – סכום שהמדינה מבטיחה עליו תשואה של 5.15% + מדד, למקרה שההשקעה בשוק ההון לא תגיע עד שם. היא גם עדיפה משמעותית מבחינת דמי הניהול והכיסוי הביטוחי הבסיסי. מתי בכל זאת כדאי לשקול ביטוח מנהלים? למי שחשוב לו לקבוע את המוטבים, למשל בפרק ב’ (נישואים שניים), או לבעלי מקדם מצוין או הבטחת תשואה מפוליסות ישנות מאוד.
פנסיה מוכרת, פנסיה מזכה
הנה טיפ נוסף שלא כדאי לכם לפספס: מי שהגיע לגיל פרישה זכאי להטבת פטור ממס על חלק מהפנסיה (הטבה שהולכת וקטנה ככל שמשך פיצויים במהלך חייו). החלק הזה נקרא “פנסיה מוכּרת”, להבדיל מ”פנסיה מזכה”, והוא מכרה זהב: רווח מצטבר של 40-30 שנה נקי ממס. איפה הבעיה? בעלי משכורות גבוהות – שכר של מעל 29 אלף שקל לחודש ביחס למרכיב התגמולים, ומעל 39,300 במרכיב הפיצויים – משלמים מס כבר במועד ההפקדה של המעסיק לקופה. במקרים רבים, חלק מזה הולך לביטוח מנהלים וחלק לקרן הפנסיה. כל קופה – אלא אם הגורם שמתפעל ומעביר את הכסף מציין זאת במפורש – רואה בסכום שהופקד אצלה כהפקדה יחידה. במצב כזה, היא לא מציינת את החיוב במס, ולא מעבירה את הסטטוס מקצבה מזכה למוכרת.
למה שנכתב כאן יש משמעות אדירה: זה יכול להיות הבדל של מאות אלפי שקלים בפרישה, כי לא תוכלו ליהנות מהפטור. לתקן בדיעבד זה סיפור מההפטרה, אבל זה מאוד משתלם וכמה שיותר מוקדם (בפרישה זה כבר כמעט בלתי אפשרי). מה עושים? מוודאים – בטפסי 106, בדוחות השנתיים של הקופות (בהצהרת ההון שבדוחות המקוצרים אמורה להופיע טבלה), ואם צריך גם בפנייה ישירה לחברת הביטוח – את החלק של הקצבה המוכרת. הסוכנים והגורמים המתפעלים אמורים לעשות את זה עבורכם, אבל תמיד כדאי לבדוק. אגב, זה נכון לא רק לבעלי שכר גבוה ובחלק של הפרשות המעסיק (שם זה מכונה “זקיפות שווי”): גם בהפקדות העובד, בסכום שמעל 831 שקלים לחודש – וכל מי שמשתכר 12 אלף ומעלה ומפקיד 7% כבר נמצא שם – הדיווח על הקצבה המוכרת הוא קריטי לפרישה, ובו תלוי הפטור ממס.
ועוד טיפ משתלם: לרבים יש קופות גמל ישנות ולא פעילות, חלקן נפתחו על ידי ההורים או סבתא וסבא אי שם בשנות ה-80 (למשל בתמר, תעוז, גדיש ואחרות). למי שיש קופה כזאת, ויש לו מיליון או שניים פנויים, במקום להשקיע אותם עם סיכון – אפשר לנצל את הקופה בחוכמה: להפקיד בה 58,400 שקלים כפול שנות הוותק, מינוס מה שכבר יש בקרן הפנסיה – הסכום הזה ייחשב כקצבה מוכרת. חודש-חודשיים לאחר מכן אפשר לנייד אותו לקרן הפנסיה, עם הודעה מקופת הגמל שהוא פטור ממס. זו דרך נהדרת להבטיח תזרים חזק לכל החיים לכם ולבני זוגכם, ללא צורך להישען על הילדים ואפילו עם יכולת לעזור להם.
אז מה למדנו?
1. הכדאיות בביטוחי המנהלים, שאמורה להצדיק את עלויות המרכיבים הנוספים ואת דמי הניהול הגבוהים (גבוהים במיוחד בפוליסות שנפתחו מ-2004 ואילך), לא רצינית: המקדם אינו אטרקטיבי כבר מיוני 2001, וראינו בסימולציות עד כמה הפערים גבוהים. ועוד הערה: בדקו היטב את האותיות הקטנות, ותבינו על מה מחייבים אתכם. אין סיבה, למשל, שרווק בלי ילדים ישלם כל חודש בפוליסה על קצבת שארים – ואנחנו רואים את זה קורה כל הזמן.
2. “צבע הכסף”: במיוחד למשתכרים יותר מפעמיים השכר הממוצע במשק, חשוב מאוד לבדוק את הרישום – מה לפנסיה מוכרת ומה למזכה.
3. יש לכם קופת גמל ישנה מאוד? ניתן להשתמש במנגנון שלה כדי ליהנות מפטור משמעותי ממס ולאחר מכן מתשואה מובטחת.
4. אין פתרון גנרי – כל אחד וצרכיו, כל משפחה ושיקוליה. אתם מוזמנים מאוד לאינווסטור 360 לבדיקה פרטנית של המסלקה הפנסיונית. זה בסך הכול הסכום הכי גדול שיהיה לכם בחיים.
