איך נגיע ממקום למקום, מתי נזדכה על החניה והפקקים ונעבור מבעלות על פרייבט ל-Subscription, והאם סצנת השמיים המתפקעים ממכוניות מעופפות מהסרט “האלמנט החמישי” תקרום עור וגידים? דברים גדולים קורים בשוק הרכב, ב- Smart Mobilityובתחבורה בכלל, עם לא מעט הזדמנויות השקעה. מי שחיה את זה ביומיום היא אורלי גרופר, שותפה במוביליטק קפיטל – קרן הון סיכון שמשקיעה בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים בתעשייה. בסקירה מרתקת היא הציגה לנו את המגמות, שאפשר לסכם בראשי התיבות ACES – Autonomous, Connected, Electric, and Shared. מאחורי כל קטגוריה כזאת יש עולם ומלואו.
בתחום האוטונומי ישנן 6 דרגות, מ”כלל לא” ועד רכב ללא נהג בכל מקום ושעה ביום. בתווך: דרגה 1 – מערכת אחת שמופעלת ללא התערבות אדם, כגון תיקון סטייה מנתיב; דרגה 2 – שתי מערכות, למשל בלימה עקב התקרבות מסוכנת לרכב אחר או זיהוי הולך רגל; 3 – אפשר לנהוג “בלי ידיים”, אבל נדרשת דריכות וערנות כדי לקחת את השליטה בחזרה; 4 – נסיעה אוטונומית מלאה אבל רק בזמנים ואזורים מסוימים, כמו מוניות אוטונומיות שמזמינים כבר היום באפליקציה בקליפורניה, מתיישבים מאחור, ואפשר לעבוד בנחת (אחרי שמתרגלים ל”טירוף”) בזמן הנסיעה. צריך להבין שברכב כזה, מעצם היותו חשמלי, יש הרבה פחות קומפוננטות, הרבה יותר מקום בקבינה ובגאז’ ענק. ולעתיד, מי אמר שצריך הגה, דוושה, דשבורד, או חלוקה כזאת למושב קדמי ואחורי?
הרכב המקושר – מקושר לנוסעיו ולכלי רכב אחרים – פותח יכולות של נסיעה בהרמוניה, כלומר מוריד פקקים, והוא גם הרבה יותר בטוח הודות ליכולת לזהות כל מכשיר שמשדר, כולל סמארטפון. יש הרבה פחות תקלות והרבה פחות תאונות, אבל מן הסתם, אנחנו מתקשים יותר לסלוח לרובוט ביחס לטעויות אנוש. השיתופיות תאפשר לנו לוותר על בעלות על רכב וליהנות מכל העולמות – הן מ-Micro vehicle (קורקינט חשמלי או מעין קלנועית משודרגת) והן מרכב שטח כבד, בהתאם לנסיעה ולצורך הספציפי. הפיתוח נע במספר צירים, למשל: מונית אוטונומית לעומת שאטלים גדולים. האפשרות להפחית דרמטית את כלי הרכב בעיר, לשחרר שטחי חניה (ושיקולי חניה) ולעבור למודל שיתופי בבניין (בעמדת הטעינה, בקורקינט החשמלי) קוסמת מאוד.
עוד מגמה מעניינת היא היכולת של יצרניות הרכב להפוך ליצרניות אנרגיה וספקיות ביטוח, ולמעשה, לתת מענה לשרשרת הערך כולה – תשאלו את אילון מאסק. כמו כן, המכוניות החדשות עושות שימוש במערכות מודרניות, והיצרניות יכולות לרכוש אותן בקלות – מה שמוריד משמעותית את חסמי הכניסה לשוק ואת המחיר לצרכן. תשאלו את היצרניות הסיניות, שמספקות כיום כלי רכב חשמליים ב-200-150 שקל באיכות של מקבילות בחצי מיליון. כדי לייצר רכב ולספק חלקי חילוף, כבר לא נדרשת חברת לגסי ותיקה. ככלל, התעשייה נעה במשולש שבין ה-OEM (יצרניות הרכב), ספקיות ה-Tier 1 (המייצרות מכלולים שלמים ומערכות ליצרניות הרכב לפי דרישתן) וה-Tier 2 (שמספקות את המערכות שבתוך המערכות, למשל הסנסורים השונים). הסטארט-אפים צריכים להכיר את ה-OEM ולתקשר עמן, אבל החוזים – ולרוב מדובר בחוזי עתק ובסייקלים ארוכים – הם בעיקר מול ה-Tier 1.
החסמים שבדרך לאוטונומיה
אז למה אנחנו עדיין לא שם? החסמים סובבים אותנו ב-360, מהרגולציה והתמיכה הממשלתית ועד היבטים טכנולוגיים. כעת נראה שהמטוטלת נעה לעבר הרכב החשמלי, לאחר שסכומי עתק הושקעו בפיתוח האוטונומי ונחתכו בקורונה. על פי ניתוח מקיף שביקשנו מחברת BridgeWise, ב-2022 הוערך שווי השוק החשמלי ב-160 מיליארד דולר. הצפי לקראת סוף העשור, עם הובלה ברורה של אסיה והפאסיפיק ובעיקר סין, הוא ל-800 מיליון עד טריליון דולר. לאקוסיסטם הישראלי יש המון מה להציע לתעשייה: חיישנים, הגנה בסייבר, ניתוח דאטה, ראייה ממוחשבת והתמצאות במרחב – אם דרך המצלמות של מובילאיי (Mobileye) ואחרות ואם באמצעות רדאר או חיישני ה-Lidar של אינוויז (Innoviz) ואחרות (קיימת גם טכנולוגיית SWIR – Short-wave infrared). אין זה פלא שכל הגדולות כאן ושאלפים מועסקים במרכזי הפיתוח שלהן ובתעשייה, מבלי שישראל מייצרת ולו מותג רכב אחד.
תחומים מרתקים נוספים שסקרנו נוגעים לסוללות, לטעינה ולמקורות אנרגיה בכלל (טעינה סולארית, רכב מימן), לרבות Vehicle-to-grid: כשהרכב לא רק ניזון מהרשת, אלא בשעות מסוימות גם מזין אותה (שזה מענה נייד נהדר למצב של קריסת חשמל בעיר). כן הזכרנו את השמות הגדולים של התעשייה ותיארנו את מגמת הקונסולידציה בשרשרת הערך, עד כדי מיזוג של 16 ברנדים תחת מותג העל הרב-לאומי סטלנטיס.
נוסף על הפירמות והטכנולוגיות, דנו בהרחבה בהשקעות. אורלי משוכנעת שזה ה-זמן להיכנס, כשהשוק נמוך אבל עוד צפויה לו תחייה – ודאי בתחום החשמלי, שהוא יותר “כאן ועכשיו”; בעולמות ה- Safetyוהמערכות תומכות הנהיגה (ADAS); וגם בנהיגה האוטונומית, שבהחלט לא אמרה את המילה האחרונה. זה עתה רכשה קוואלקום את אוטוטוקס הישראלית, שפיתחה שבבי תקשורת בין כלי רכב (V2X), תמורת 350 מיליון דולר. קרן מוביליטק עצמה השקיעה חצי מיליארד דולר באוטוטק הישראלי בשבוע אחר, שזה המון לתקופה. אז ימי הספאקים הגדולים אולי מאחורינו, אולי השוויים נחתכו, אבל עולם ה-Smart Mobility רווי הזדמנויות, ויהיה מעניין לעקוב אחריו בשנים הקרובות.
מוזמנים לעיין בסקירה המרתקת של BridgeWise: הנוף המתפתח של כלי הרכב החשמליים
