לאן הולך שוק מטבעות הקריפטו, ומנין בעצם הוא בא? כדי לעשות סדר בנושא הדינמי, המרתק והלא-עד-הסוף ברור הזה, הזמנו את אחד המומחים הגדולים בישראל לתחום – בן סמוחה, שותף מייסד של Crypto Jungle . סמוחה מנהל, בין היתר, את קהילת “מדברים קריפטו” בפייסבוק, מגיש פודקאסט מואזן מאוד בנושא ומלמד במכללה ייעודית את מי שמבקשים להשתלב בתעשייה, להשקיע בה או להבין טוב יותר כיצד היא פועלת, לרבות גורמי ממשל, פרקליטות, אכיפה וביטחון.
המטבע הדיגיטלי נולד מתוך תיאוריה מנוגדת לזו של כסף הפיאט (מונח שמקורו בלטינית: “כך ייעשה”). המטבע הלאומי הסטנדרטי מונע תחרות בשוק הכסף, מאלץ אותנו להתיישר לפי החלטות של ממשלות ובנקים מרכזיים והוא נתון למניפולציה, דוגמת האינפלציה הפורמלית שהיא לא פעם מנופחת למדי ביחס לעליות המחירים הריאליות (וקשורה גם בשווי נכסים שאינם רלוונטיים לרוב הציבור). מטבע הקריפטו, לעומת הפיאט, מסיר את התלות הזאת, חותך עמלות בדרך ומאפשר גמישות מרבית. מדינות עם אינפלציה גבוהה וקבועה הן כר פורה לאימוץ נרחב של מטבעות דיגיטליים, ובפרט של אלו צמודי הדולר. בארץ זה עדיין לא “תפס” באופן נרחב – בין היתר, כי השקל הוא המטבע ששמר על ערכו בצורה המיטבית ביחס לדולר ב-15 השנים האחרונות. אבל בארגנטינה, ניגריה, תורכיה, מצרים ומקומות נוספים, ניתן למצוא לא מעט כספומטי ביטקוין בפינות הרחוב.
ביטקוין כיום הוא אחד המטבעות הנזילים בעולם. ניתן להעביר אותו מכיס לכיס או מעסק לעסק, בין ארצות ויבשות, תוך דקות ותמורת עמלה נמוכה מאוד. עבור יותר משני מיליארד בני אדם חסרי חשבון בנק אך בעלי טלפון חכם וחיבור לרשת, זהו הפתרון האולטימטיבי. אבל לא רק להם – כי יש ארבעה מיליארד, כמעט מחצית האוכלוסייה, שמתגוררים באזורים עם משטר אינפלציוני קבוע, מה ששוחק באופן תמידי את הזמן והאנרגיה שלהם ומחליש את כוח הקנייה מסיבות שונות ומשונות. ואם זהב כרוך בחששות מהכיוון הפיזי, הרי שכאן, כל עוד האינטרנט עובד, אפשר ליהנות מנזילות, נגישות, גמישות (עם יכולות תכנות), הלוואות בביטקוין או כנגדו ושלל פעולות שלא התאפשרו קודם לכן.
ענקיות שירותי תשלום כמו ויזה, אפל פיי ופייפאל כבר נמצאות עמוק בפנים, עם מפתחים ייעודיים וכיוונים חדשים שמערכת סגורה ועתירת רגולציה פשוט לא הייתה מאפשרת. לאחרונה הושקו ברעש גדול (ומוצדק) גם תעודות הסל מחקות הקריפטו, כשזו הראשונה העוקבת אחר הביטקוין הכניסה בשבוע הראשון להשקתה בוול סטריט סכום גבוה יותר מאשר 150 קרנות הסל שהונפקו ב-2023. כיום עומד שווי הנכסים בקרנות הסל של ביטקוין על יותר מ-55 מיליארד דולר. כל השחקנים הידועים של וול סטריט כבר בפנים, ובלאקרוק נחשבת למחזיקה הגדולה ביותר. גם הקרנות של אתריום רשמו השקות מרשימות, ושוויין כעת קרוב ל-12 מיליארד דולר.
רשת חשבונאית שקופה
שאלה חשובה נוגעת לסוגיית המיסוי ולאפשרות של העלמות מס. סמוחה העלה תהייה פילוסופית מעניינת: האם המדינה רואה באזרחיה שומרי החוק עבריינים בפוטנציה, ולמה עליהם להוכיח שוב ושוב שהם מצייתים לחוקי המס? הוא הזכיר כי לפי התפיסות הקלאסיות, ככל שחלוקת העוגה שקופה יותר, ללא תחושה של ערפל מכוון ו”בלופים”, לאזרחים הנורמטיביים יש פחות עניין בלהעלים מס. כך או כך, בניגוד לסברה המקובלת, הוא טוען כי מי שסבור שקל יותר להעלים ולהלבין הון במטבע דיגיטלי, טועה קשות. בסוף, תמיד יימצא קצה חוט. ודווקא טכנולוגיית הבלוקצ’יין, שעליה בנוי הקריפטו, היא רשת חשבונאית שקופה – למשתמש, אבל כנראה גם לרשויות האכיפה.
סוגיה נוספת שנוגעת לעיסוק בקריפטו היא הצריכה האנרגטית הגבוהה של פעולת הכרייה, העומדת על 1.5% מצריכת החשמל בעולם. אבל גם כאן מעלה סמוחה עוד נקודה: כמטבע שמתחרה בפיאט, בהיותו מונע שחיקה ושומר ערך, ראוי להשוות את האנרגיה הכרוכה בו לזו הנדרשת כדי לשמר למשל את הדולר כמטבע הסחר הגלובלי המוביל. ובכן, הוא שואל, כמה אנרגיה צורך צבא ארה”ב, על תחזוקתו, פיתוחיו ומלחמותיו? (הצבא האמריקאי נחשב לצרכן האנרגיה השלישי בגודלו בעולם). מהצד השני, כפי שסמוחה מסביר בהרחבה בוובינר, דווקא כריית הביטקוין עשויה להוות זרז לקידום אנרגיה ירוקה ובאופן מיידי יותר.
בשיחה המרתקת איתו עסקנו בהרחבה בהיבטים טכניים, כלכליים, פוליטיים וגיאופוליטיים המשפיעים על התפתחות הקריפטו ומושפעים ממנה. למשל, המהפך שעבר טראמפ בגישה כלפיו ומשמעות נאומו בוועידת הקריפטו ביולי האחרון בנאשוויל. הנשיא האמריקאי לשעבר (ואולי אף לעתיד) יצר בדבריו הבחנה בין שוק הקריפטו באופן כללי לבין הביטקוין קונקרטית, כאשר ביחס למטבע האחרון הוא כיוון להפיכתה של ארה”ב למעצמת על. ההבחנה, אומר סמוחה, נכונה: הביטקוין שונה במהותו מבחינת הבשלות, הבגרות והנוכחות בשווקים. ניתן לגוון את התיק, למשל עם אתריום שגם בו טמון פוטנציאל רב. ועדיין, הסיפור הגדול בעיניו היה ונותר הביטקוין.
