יו"ר ה- SEC חושב שבינה מלאכותית עשויה להיות האיום הגדול הבא על המערכת הפיננסית
יו”ר הרשות לניירות ערך בארה”ב (SEC), גארי גנסלר, הזהיר ביום שלישי כי המשבר הפיננסי הבא עלול לנבוע משימוש של חברות בבינה מלאכותית (AI).
“המשבר הפיננסי הבא עלול להיווצר משימוש של חברות בבינה מלאכותית. אגרגטורים של נתונים ופלטפורמות בינה מלאכותיות עשויים להיות מרכיבים מרכזיים בשבריריות מערכת פיננסית עתידית.” אמר יו”ר ה- SEC בכנס בוושינגטון שנערך על ידי הרשות לרגולציית התעשייה הפיננסית (FINRA). גנסלר הצביע על הפוטנציאל של שימוש בבינה מלאכותית ליצירת שירותים פיננסיים חדשים שהם אטומים וקשים להבנה, והזהיר כי בינה מלאכותית עשויה לשמש לאוטומציה של מסחר ומניפולציות שוק, מה שעלול להוביל לתנודתיות מוגברת וחוסר יציבות בשוק.
ההערות של גנסלר מגיעות בזמן שה- SEC מגבירה את המעקב שלה אחרי שימוש בבינה מלאכותית בתעשייה הפיננסית. בחודשים האחרונים, ה- SEC פרסמה מספר פעולות אכיפה נגד חברות בגין שימוש בבינה מלאכותית בדרכים שמפרות את חוקי ניירות הערך – והיא שוקדת על פיתוח כללים חדשים להסדרת השימוש ב-AI בתעשייה הפיננסית.
שרת האוצר האמריקאית: אי העלאת תקרת החוב של ממשלת ארה"ב עלולה לעורר משבר כלכלי
ככל שממשלת ארה”ב מתקרבת לתקרת החוב שלה, גובר החשש מחדלות פירעון של הממשל שעלולה לעורר משבר כלכלי חריף. תקרת החוב היא סכום הכסף המקסימלי שהממשלה רשאית ללוות. אם הממשלה תגיע לתקרת החוב ולא תוכל ללוות עוד כסף, היא לא תוכל לשלם את חשבונותיה, מה שעלול להוביל למחדל (Default) של החוב הממשלתי, שיהיה בעל השפעה הרסנית על הכלכלה ויוביל ככל הנראה לעלייה חדה בריבית ולירידת ערך הדולר. לאי עמידה של הממשל בחובות תהיה גם השפעה משמעותית על המערכת הפיננסית. בנקים רבים ומוסדות פיננסיים אחרים מחזיקים בכמויות גדולות של חוב ממשלתי. אם הממשל לא תפרע את חובותיה, המוסדות הללו יפסידו סכומי כסף משמעותיים, מה שעלול להוביל למשבר פיננסי, שכן הבנקים ייאלצו למכור נכסים ולגייס הון, דבר שעלול להוביל לירידה בהלוואות והאטה נוספת במשק.
ממשל ארה”ב פועל כעת להעלאת תקרת החוב, אך לא ברור אם הקונגרס יצליח להגיע להסכמה. לדבריה של ג’נט יילן, שרת האוצר האמריקאית: “מחדל של חובות ממשלת ארה”ב תהיה פגיעה עצמית שתסב נזק עמוק לכלכלת ארה”ב ולשווקים הפיננסיים העולמיים. היא תעלה את הריבית, תנמיך את הצמיחה הכלכלית ותפגע במיליוני אמריקאים”.
האינפלציה בגוש האירופי זינקה באפריל
נתונים ראשוניים של ECB (הבנק המרכזי האירופי) מצביעים על האצה באינפלציה בגוש האירו בחודש אפריל ועליית מחירים עיקשת יותר ויותר בקרב 20 המדינות החולקות את האירו. צמיחת המחירים הכוללת הואצה ל- 7.0% באפריל לעומת 6.9% בחודש קודם לכן, אחרי שעליות מחירי השירותים והאנרגיה קיזזו את ההאטה בעליית מחירי המזון.
למרות שעליית המחירים הבסיסית, המוקד העיקרי של קובעי המדיניות של ECB בחודשים האחרונים, האטה מעט, מרכיב השירותים החיוניים המשיך להאיץ והצביע על לחצים גוברים בשכר שעלולים לגרום לאינפלציה לטפס מעל יעד ה- 2% של ה- ECB. ללא מחירי מזון ודלק תנודתיים, אינפלציית הליבה האטה ל-7.3% מ-7.5%, בעוד שמדד צר עוד יותר, שאינו כולל אלכוהול וטבק, הואט ל- 5.6% מ- 5.7% בירידה הראשונה שלו מאז יוני האחרון. אינפלציית השירותים, אשר מונעת בעיקר על ידי עלויות העבודה, הואצה ל-5.2% מ-5.1%, מה שמאשר את החשש של קובעי המדיניות שגידול השכר הנומינלי עשוי להפוך למהיר ומסוכן. השכר עדיין יורד במונחים ריאליים בהתחשב באינפלציה המהירה, אבל אבטלה נמוכה ומחסור גובר בעובדים, במיוחד בשירותים, דוחפים את השכר הנומינלי.
הציפיות לאינפלציה המבוססות על הצרכנים והשוק עלו שתיהן בחודשים האחרונים גם כשעלויות האנרגיה יורדות, מה שמצביע על כך שהאינפלציה מוטמעת כעת יותר מקודם, מונעת בעיקר על ידי שכר, שירותים וביקוש מקומי. בתוך כך, הבנק המרכזי של אירופה ייפגש ב-15 ביוני וצפוי להודיע על העלאת ריבית נוספת.
הקמה והפעלה של מפעלי היתוך גרעיני ראשונים תעלה כ- 7 מיליארד דולר
חברות המפתחות מפעלי היתוך גרעיני מצפות להוציא כ-7 מיליארד דולר עד שהמפעלים הראשונים שלהן יחלו לפעול, לפי סקר שפורסם ביום רביעי. הסקר, שנערך על ידי האגודה העולמית להיתוך גרעיני (WNFA), מצא כי רוב ההוצאות יעברו לפיתוח ובניית המפעלים, כמו גם לפיתוח טכנולוגיות חדשות לכוח היתוך.
דוברי ה- WNFA אמרו כי תוצאות הסקר הן סימן חיובי לעתיד ההיתוך הגרעיני וכי ההשקעה בשרשרת האספקה מלמדת כי התעשייה רצינית בפיתוח כוח היתוך כמקור בר קיימא לאנרגיה. בנוסף, על פי הסקר, החברות מצפות להוציא בממוצע כ- 290 מיליון דולר על פיתוח ובניית המפעלים הראשונים שלהן. החברות גם מצפות להוציא בממוצע כ- 150 מיליון דולר על פיתוח טכנולוגיות חדשות לכוח היתוך.
הסקר נערך בתחילת 2023 וכלל תגובות של 24 חברות המפתחות מתקני היתוך גרעיני. החברות נשאלו על תוכניותיהן לפיתוח והקמת המפעלים שלהן וכן על תוכניותיהן לפיתוח טכנולוגיות חדשות לכוח היתוך.
