האינפלציה בברזיל יורדת בחדות - ומפספסת את היעד הרשמי
על רקע צעדים פיסקאליים והידוק מדיניות מוניטרית אגרסיבית, כלכלת ברזיל סיימה את 2022 עם האטה חדה באינפלציה – אבל שוב החמיצה את היעד הרשמי של הממשלה. על פי המכון הברזילאי לגיאוגרפיה וסטטיסטיקה – IBGE, מדד המחירים לצרכן של IPCA עלה ב- 5.79% בשנה שעברה. התוצאה החמיצה הן את היעד השנתי של הבנק המרכזי של 3.5% והן את 5% העליונים של ‘רצועת הסובלנות’ שלו, וסימנה את השנה השנייה ברציפות שבה הוא עשה זאת.
ראש הבנק המרכזי של ברזיל, רוברטו קמפוס נטו, המחויב על פי חוק לפרסם מכתב המסביר את החמצת יעד האינפלציה, אמר כי התוצאה הינה התמדה של מגמה שנמשכת משנת – 2021, בנוסף למחירי סחורות גבוהים יותר, והצביע גם על חוסר איזון בין הביקוש להיצע, זעזועים במחירי המזון ולחצים הנובעים מהתאוששות בשירותים ובתעסוקה.
האם האמריקאים חוזרים לעבוד מהמשרד?
על פי מאמר שפורסם לאחרונה ב- “וול סטריט ג’ורנל”, לא מעט חברות בארצות הברית, שלחו בשבועות האחרונים הנחיות לעובדים וקראו להם להגיע יותר למשרדים, או לפחות לא להגדיל את כמות הימים בשבוע שהם עובדים מהבית. במקרים מסוימים, מנהלים הודיעו לעובדים כי מי שלא יעמוד בהנחיות עלול להיות מפוטר תוך זמן קצר. במשך רוב תקופת הקורונה חברות נקטו בגישה רכה מאוד בנוגע להגעה למשרדים מחשש שעמדה נוקשה מדי עלולה לפגוע במורל או להוביל לעזיבה. ולכן תפוסת המשרדים הממוצעת בעשרת הערים הגדולות בארצות הברית נותרה על מתחת ל-50% במשך רוב שנת 2022, למרות שהמגפה כבר חלפה.
אולם כעת, ככל שהחשש ממיתון גובר ואיתו קיצוצים בכוח אדם, כפי שכבר קרה בלא מעט חברות כולל בענקיות כמו פייסבוק, טוויטר ואמזון, הכוח של העובדים מול המעסיקים פחת, מה שמאפשר למעסיקים לדחוף לחזרה לעולם העבודה המסורתי.
גופים פיננסיים אחרים, כמו למשל גולדמן סאקס, נקטו בגישה קשוחה יותר עוד בזמן המגפה ודחפו את העובדים לשוב לעבוד מהמשרדים. התוצאה כיום היא שמשרדי החברה נראים כמו לפני תקופת הקורונה. דיוויד סולומון, מנכ”ל גולדמן סאקס, אמר בוועידה בחודש שעבר: “דחפנו, שידלנו והתפתחנו. בשורה התחתונה, אנחנו עובדים די קרוב לצורה שבה עבדנו לפני המגפה”.
הבנק העולמי צופה האטה בכלכלה ההודית
בעדכון כלכלי חודשי האחרון שלו, מפרסם הבנק העולמי הערכה כי בשנת הכספים הבאה הצמיחה הכלכלית בהודו תאט ל- 6.6% – לעומת צפי לצמיחה של 6.9% בשנה הנוכחית. לצד זאת, הבנק מעריך שהוצאה ממשלתית מוגברת על תשתיות ו- “צעדי הקלה לעסקים” יעודדו השקעות פרטיות ויתמכו בהרחבת יכולת הייצור. הבנק הוסיף כי מעבר לשנת הכספים המסתיימת במרץ 2024, הצמיחה בהודו צפויה לרדת בחזרה לשיעור הפוטנציאלי שלה, של קצת יותר מ- 6%.
בהמשך לדברים, בעדכון של הבנק מבוטאת הערכה כי הודו צפויה להיות הכלכלה הצומחת ביותר מבין שבעת השווקים המתעוררים והכלכלות המתפתחות הגדולות ביותר. באופן כללי, הבנק מעריך כי בשנתיים הקרובות אזור דרום אסיה ירשום צמיחה כלכלית של כ- 3.6% ו- 4.6% בהתאמה. הערכה אשר לדברי הבנק העולמי, נובעת בעיקר עקב צמיחה חלשה בפקיסטן.
ישראל: עליה של 10% בהיקף השימוש באשראי בשנת 2022 לעומת 2021
נתוני שב”א (שירותי בנק אוטומטיים) שפורסמו היום בתחילת השבוע מצביעים על עלייה בהוצאות הישראלים בכרטיסי אשראי במהלך שנת 2022, והם הסתכמו ביותר מ- 440.8 מיליארד ש״ח, עלייה של כ- 40 מיליארד ש״ח ו- 9.8% לעומת שנת 2021, אז הם עמדו על כ- 401 מיליארד ש״ח. עוד עולה מהנתונים כי הקניות באונליין צמחו ב- 10.6% בשנה שעברה והגיעו ל- 253.25 מיליארד ש״ח, שהם 57.5% מההוצאות, זאת לעומת 228.896 מיליארד בשנה שקדמה לה.
ההוצאות ברכישות פיסיות בבית העסק גדלו בשנה החולפת ב- 8.64% ועמדו על סכום כולל של 187.631 מיליארד ש״ח ב- 2022 לעומת 172.715 מיליארד ש״ח ב- 2021. בתחום משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים חלה צמיחה קטנה יותר בראייה שנתית והן עלו ב- 3.77% לסכום כולל של 64.425 מיליארד ש״ח לעומת 62.086 מיליארד ש״ח ב-2021.
גם בחודש דצמבר 2022 נמשכה המגמה של עלייה בהוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי והן הסתכמו בסכום של 37.458 מיליארד ש״ח, עליה של 7.29% לעומת ההוצאות בכרטיסי אשראי בדצמבר 2021 שהסתכמו ב- 34.914 מיליארד ש״ח. כמו כן – ההוצאה היומית בכרטיסי אשראי בדצמבר עמדה על 1.208 מיליארד ש״ח, ירידה של 8% לעומת נובמבר 2022 בו ההוצאה היומית הגיעה לנתון שיא של 1.313 מיליארד ש״ח.
