את הסקירה החודשית הראשונה שלנו ל-2024 אנחנו פותחים עם נתון מדהים: בישראל, נכון לאוקטובר, שוכב סכום של 1.68 טריליון שקל במזומן ובפיקדונות קצרי טווח למיניהם. זה יותר מכל הכסף שמשקיעים הישראלים במניות בארץ ובחו”ל גם יחד. לאן זה יזרום כשהריביות יירדו – אג”ח או מניות? תל אביב או ניו יורק? בקרוב נדע.
אז מה היה לנו ב-23′? ראינו עלייה יפה ברוב שוקי ההון החשובים, בדגש על ארה”ב – S&P 500 הוסיף 26.3% – גרמניה, יפן והודו. בריטניה פיגרה מאחור, אבל גם שם נרשמה עלייה של 7.2%. אצלנו, למרות המשבר סביב הרפורמה המשפטית והמלחמה שעדיין בעיצומה, אשר החלישו מאוד את השקל, הבורסה סגרה שנה חיובית – תשואות של 4.5% ו-8.2% בת”א 35 ו-90 בהתאמה. סין בלטה לרעה עם תשואה שלילית של 10.3%-. והיו גם כמה אנומליות: המניות עלו למרות ובמקביל להעלאות הריבית ולצמצום נכסי הפד. מחירי הדירות בארה”ב (מדד קייס שילר) עלו חרף התייקרות המשכנתה. ושולי הרווח של חברות ה-S&P 500 נותרו גבוהים גם תחת האינפלציה והריבית הגבוהה. והנה לקח מעניין, למי שלא מסתפק במדדים: מותג זה לא ביטוח. דווקא מניית דיסני איבדה השנה מעל 17%.
ומה צפוי ב-24′? נכנסנו לשנת בחירות במספר משמעותי של מדינות, לרבות ארה”ב, הודו, רוסיה וחלקים מאירופה. לכלכלת בחירות פופוליסטית יש השפעה רבה על הכלכלה, אם בזריקת עידוד לשווקים בטווח הקצר ואם במחירים כבדים לאחר מכן. במישור הגיאופוליטי, המתח הבין גושי ההולך ומקצין הוא פקטור מרכזי, ושיתוק נתיבי השיט בצל האיום החות’י והמשחק באש של איראן הוא רק דוגמה. אשר לאינפלציה הגלובלית, קרן המטבע צופה ירידה לסדר גודל של 5.8%, תהליך שכבר החל. בהמשך לו, אנו עדים להיפוך מגמה: שיעור הבנקים שמעלים ריבית הולך ופוחת, בעוד שיעור המורידים עולה. התחזיות לא מדברות על צמיחה משמעותית, אבל גם לא קטסטרופה. יותר דשדוש.
ארה”ב
הפד מעריך ש-2023 תסתיים בצמיחה של 2.6%, 24′ ב-1.4%, 25′ ב-1.8% ו-26′ ב-1.9%. זה לא שלילי, אבל די צנוע. אינפלציית ה-PCE כבר עומדת על 2.64%, שזה קרוב ליעד, וגם אינפלציית הליבה ירדה (3.1%). הריבית, בשיעור של 5.5%-5.25%, גבוהה בהרבה מהנדרש, והפד כבר הודיע כמעט באופן רשמי שלא ימשיך להעלות אותה – השאלה כרגע היא בכמה יוריד ומתי. בינתיים רואים היחלשות בשוק העבודה ובמדד מנהלי הרכש, שמספק לנו מבט קדימה. הוא עדיין מצביע על התרחבות בענפי השירותים, אבל בתעשייה ובייצור ההתכווצות מעמיקה.
אירופה
היבשת סובלת מבעיות קשות של הגירה, הפגנות ואי שקט, ועוד יותר מכך מהכלכלה. קיים פער גדול בין מדינה למדינה בגוש – בגרמניה המצב סביר, בספרד ובאיטליה ממש לא – וקשה לאזן את המצב עם הריבית הכוללת. האינפלציה יורדת יפה – כבר הגיעה ל-2.4% אך עלתה כעת ל-2.9%, נצטרך לראות אם מדובר במגמה או באירוע נקודתי. אינפלציית הליבה, ללא מחירי אנרגיה ומזון, ירדה ל-3.5% והמגמה נמשכת.
אסיה
בסין התוצר בדעיכה כבר תקופה, הפיק של אחרי הקורונה נעלם כלא היה, וההערכה היא שהענק האסייתי נכנס להתכווצות הדרגתית של הכלכלה. יש משבר עמוק בנדל”ן, אבטלה בקרב צעירים, דפלציה (אינפלציה שלילית), וכעת גם פשיטת רגל וחקירה פלילית של עוד תאגיד גדול. הסינים מהדקים חגורה, מעלים חיסכון ופסימיים ביחס לעתיד. מנגד, לא כדאי לזלזל – השוק הזה תמיד יכול להפתיע. ביפן האינפלציה ובפרט אינפלציית הליבה עודנה גבוהה, ובאופן ייחודי בעולם כעת, הריבית עדיין שלילית. המדד עלה משמעותית השנה, אבל המטבע נחלש וקיזז מעט את התשואה. רעידת האדמה האחרונה מערימה עוד קשיים, ונראה שהמצב מתוח עד לקצה. העלאה של הריבית עלולה להיות מהלומה של ממש לכלכלה, ולפי שעה, מומלץ לנקוט זהירות בחשיפה לשוק היפני. בהודו הכלכלה דוהרת והצמיחה גבוהה מאוד, בצד האינפלציה, השחיתות והבחירות שבפתח. חברות רבות עוברות לשם ומתחילות לייצר מנגנון של כלכלה בתנועה – בהחלט אופציה מעניינת לטווח הארוך.
ישראל
אצלנו האינפלציה עומדת על 3.3% וצפויה להגיע ליעד של סביב 2.4% כבר ברבעון הראשון. בנק ישראל החל בהורדות ריבית, בינתיים ברבע אחוז ל-4.5%. אין לצפות להורדה משמעותית מחשש שזו תחליש את השקל, תזניק שוב את האינפלציה ובעצם תזיק לכלכלה יותר מאשר תסייע. ממילא המחירים צפויים לעלות, בין היתר בשל התייקרות הסחורות ותעריפי התובלה בצל המשבר בים האדום. מנגד, הממשלה עומדת לגייס סכום רב באג”ח – בנק ישראל אומד את עלויות המלחמה, ללא התלקחות כוללת בצפון, ב-200 מיליארד שקל – וריבית גבוהה מדי תעיק. החדשות הטובות, בראי הכלכלה, הן שרוב המדינה כבר בסוג של חזרה לשגרה. יש גידול בהשקעות הזרות בשוק האג”ח, גידול בהוצאות בכרטיסי אשראי, והאינדיקטורים לפעילות הכלכלית ולמצב התעסוקה מצביעים על התאוששות יפה. בנק ישראל מעריך צמיחה של 2% ב-24′, כמו בשנה שחלפה, וצמיחה של 5% ב-2025. הנעלם גדול הוא התקציב לשנה הזאת. כאן, חוסר אחריות ושיקולים לא ענייניים עלולים להכניס את המשק לסחרור מסוכן.
לסיכום
- התנודתיות בשוקי המניות מושפעת כעת יותר מציפיות הריבית מאשר מביצועי הכלכלה בפועל.
- מבחינת אסטרטגיית ההשקעות, נכון לשלב כעת אג”ח ומניות ולהיזהר מחברות לא רווחיות, ממונפות מאוד או עם מכפילים גבוהים מדי. המצב לא יציב ומחייב זהירות.
- אנחנו בסוף עונת העלאות הריבית, ובארה”ב נראה שההורדה תגיע ב-Q2. באירופה אולי עוד קודם. בישראל השוק כבר תמחר הורדה וכעת ממתין לשלב הבא.
תחומי השקעה מעניינים השנה
- נדל”ן מניב – אם הורדת הריבית תצבור תאוצה. זה כבר החל, בעיקר בעקבות שערוכים.
- ביטחון – חברות רבות כבר טסו מעלה, ועדיין יש הזדמנויות יפות להשקעה בארץ ובחו”ל.
- סייבר – ללא ספק נשק העתיד שגדל אקספוננציאלית, וחשיפה נראית כהחלטה נבונה.
- אנרגיה מתחדשת – סקטור שספג מכות בשנה וחצי האחרונות וכעת דווקא מתקדם יפה. בדומה לנדל”ן, הורדות ריבית יטיבו עמו.
- אשראי חוץ בנקאי – שיפור בכלכלה ייתן בוסט לתחום. אבל חשוב לבחור חברות בזהירות ולא להיכנס לזה אם לא מתמצאים, כי ראינו נפילות.
- אג”ח ארוך – הורדת ריבית עשויה לתת כאן רווחי הון יפים.
ועוד הערה לסיום
הבאנו כאן כמדי שנה את התחזיות, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל. שימו לב שבפתח 2023 היה צפי לשנה שלילית בשוקי ההון, וראינו איך זה נגמר – בחזרה של S&P 500 בדיוק להיכן שהיה בסוף 21′, דהיינו: לשיא כל הזמנים. יש המון פקטורים שמשפיעים על הכלכלה, ולנו אין כדור בדולח. זה סוג של הימור, גם אם מושכל. כך או כך, הנה התחזיות של בנקי ההשקעות הגדולים ל-2024 – מתוספת של 300 נקודות אליבא דסיטי בנק וגולדמן זקס, ועד להפחתה של 300 או 600 נקודות אם נלך על פי מורגן סטנלי וג’י.פי מורגן בהתאמה. מי צודק? נשמור את השקף ונבדוק בסוף השנה.
