הסקירה החודשית שלנו מגיעה בימים קשים מאוד, בפתחה של מלחמה בישראל. המשק נכנס אליה במצב סביר למדי, עם תוצר שצומח יפה – 3.1%, וצפי להיחלשות ברבעון הקרוב. האינפלציה עומדת על 4.1%, עם ירידה יפה של אינפלציית הליבה. הריבית במשק עומדת על 4.75%, עם דילמה לא פשוטה שמצפה לבנק ישראל לקראת מועד ההחלטה הבא, ב-23 בחודש. ערב החלטה של מודי’ס מוערך שדירוג האשראי שלנו יישאר בעינו, אבל תחזית הדירוג בהחלט עלולה לרדת. קיים צפי לעלייה במחירי החשמל בעקבות התייקרות הנפט. הדולר מתקרב ל-4 שקלים, אבל לטווח הארוך, אפשר לשאוב עידוד מכך שהשקל הוא בעשור האחרון המטבע השישי בעוצמתו בעולם ביחס לדולר. כך שבסך הכול, מצבנו הבסיסי טוב. השוק הישראלי הוא אטרקטיבי, נתוני הבסיס איתנים, ועמי ארביב שלנו, תושב הדרום, מזכיר: עם למוד מלחמות אנחנו, ואחריהן, בדרך כלל, מגיעה צמיחה.
ארה”ב
שוק האג”ח בירידת המחירים (=עלייה בתשואות) הארוכה והמשמעותית בהיסטוריה. אג”ח ממשלתי לשנתיים מניב כעת 5.1%, ול-10 שנים 4.78% – זהו עקום תשואות הפוך, אנומליה הצופה מיתון, אבל ויכוח עז שורר בין הכלכלנים: האומנם פני הכלכלה האמריקאית (ובעקבותיה העולמית) למיתון. האינפלציה יורדת יפה, ורוב האנליסטים לא צופים העלאת ריבית במועד ההחלטה הקרוב בנובמבר. ובכל זאת, על פי האג”ח, השוק מתמחר משבר. הוא טולטל, בין היתר, על רקע השבתת הממשל שנדחתה לפי שעה בהסדר ביניים בין הממשל לקונגרס (הסדר שעלה ליו”ר בית הנבחרים קווין מקארתי הרפובליקני בהדחה הראשונה אי פעם). רמת הסיכון של הממשל עולה, ומודי’ס, האחרונה שעוד נותנת לארה”ב דירוג אשראי מושלם, כבר הבהירה ש-Shutdown יוביל להורדה. הרוח כבר שלילית עם אירועים שמצטברים, מחירי נפט שעולים, ותחושה כללית שארה”ב לא בטוחה כבעבר. יש גם גורמים מחוללי אינפלציה, כמו העוצמה של שוק העבודה והזינוק בחוב לעומת הגידול בתוצר (8.5% מול 4% בהתאמה).
היסטורית, כשמחירי האג”ח הם כאלה, מגיע משבר כלכלי. התחושה הזאת מתחזקת לאור המצב בשוק הנדל”ן – ריבית של 7.5% במשכנתאות מצמצמת עד מאוד את הרכישות. מדד מנהלי הרכש, נתון מנבא, נמצא בשירותים מעט מעל 50 עם מגמה ברורה של ירידה מאז חודש מאי, קרי: התכווצות בהתרחבות; בתעשייה דווקא חל שיפור, עדיין מתחת ל-50 אבל המספרים עולים. כך שהנתונים סותרים מעט. לפי שעה, הכלכלה עדיין בסדר, אפילו בהתאוששות, אבל זה עדין ושברירי. החוב כבר מכה בחברות, בעיקר בקטנות שמתקשות לקחת אשראי ולצמוח. הגדולות מחזיקות מזומן וגם אשראי זול לשנים קדימה – מיקרוסופט למשל מקבלת יותר ריבית כנגד הפקדות המוזמן מהריבית שהיא משלמת על החוב. שוק המניות מתנהג בינתיים באופטימיות של אין מיתון באופק, אם כי בימים האחרונים רואים תיקון כלפי מטה, לאזור קו הממוצע ל-200 יום.
אירופה והמזרח
אירופה עדיין זולה ברמה קיצונית ביחס ל-S&P500, אבל לא תמיד זול זה טוב. גם האינפלציה דועכת יפה, אבל לאו דווקא מסיבות טובות – והיא כנראה תעלה שוב בעקבות התייקרות מחירי האנרגיה. מדד מנהלי הרכש נמצא בהתכווצות כבר זמן רב, ובשורה התחתונה, אירופה זולה אך מסוכנת. בינתיים, סין חובה משבר נדל”ן לא פשוט, כאשר כמעט 24% מהמשרדים עומדים שוממים, ומחירי הדיור ירדו באופן משמעותי. סין מייצאת כעת פחות ממקסיקו לארה”ב, כלכלתה נחלשת, וגם התחזית קדימה לא אופטימית – תחזית הצמיחה עומדת כעת על פחות מ-5% (השלטון טוען שיגיעו ל-5% ונוקט פעולות כדי לסייע).
טבלת המכפילים החודשית
לסיכום
- סין, אירופה ועוד – דשדוש עם סיכוי להמראה. הודו מעניינת.
- ארה”ב בסדר, אבל המחירים יקרים מאוד. חשוב כעת לנקוט סלקטיביות, לבחור מניות עם מכפילים נמוכים. זו תקופה גבולית של בין מיתון לצמיחה, ולא זמן להליכה על הקצה. סימן שאלה מרחף מעל יכולתן של חברות לשרוד עם הריבית הגבוהה, לכן עדיפות חברות לא ממונפות, חברות עם מזומן או מותג חזק.
- ישראל נמצאת בטלטלה עזה. נקווה שזו תחלוף במהירה ושיהיו לנו בשורות טובות.
