בהמשך לדיון שלנו על ChatGPT והקרב הגדול בין מיקרוסופט לגוגל במירוץ ל-Generative AI, ביקשנו לבדוק כיצד ניתן לנצל את הבינה המלאכותית בבחירת ההשקעה עצמה. לשם כך הזמנו שניים מאדריכלי חברת BridgeWise, המנכ”ל גבי דיאמנט והמנהל העסקי הראשי דור אליגולא, וגם את דובי פרנסס, מנהל שותף בקרן Group11 שהובילה את סבב הגיוס בחברה.
דובי הצטרף אלינו לשיחה מלוס אנג’לס. קרן ההון סיכון בהובלתו משקיעה בחברות פינטק שעוזרות לארגוני אנטרפרייז גדולים ובינוניים לבצע בצורה “בלתי שבירה” (anti-fragile) פעילויות כמו העברת תשלומים בינלאומיים, טיפול בהוצאות נסיעה וכדומה. תחילה הוא ניסה להסביר לנו את הפרדוקס: איך זה שתעשיית ההון סיכון, שמנהלת בסך הכול קרוב לטריליון דולר (לעומת תעשיית האקוויטי בארה”ב הגדולה ממנה פי 50, או שוק החוב הגדול פי 10 מהאקוויטי), משפיעה באופן גורף כל כך על השווקים הגלובליים? איך זה שחצי אחוז מסך ההשקעות הפרטיות הופך ל-76% מהשווי המצרפי בנאסד”ק?
התשובה היא שהצמיחה כאן ליניארית, ובמקביל, היא יוצרת אקוסיסטם שלם. חברות מהסוג ש-Group11 משקיעה בהן לא מצטרפות לשוק קיים, אלא מגדירות מחדש קטגוריות. דרך ה-Disruption, החדשנות המשבשת, הן יוצרות שוק יש מאין. ודווקא בשל האחוזים הבודדים שלהן בשווקים, הן יכולות להמשיך ולצמוח לכאורה עד אין קץ.
אז מה עושה ברידג’ווייז? היא מאפשרת לכל משקיע בעולם בכל רמת תחכום, כמו גם ליועצי ומנהלי ההשקעות, לקבל אנליזה איכותית על כל מניה בעולם, בכל שוק, בכל שפה. עם לקוחותיה נמנים גופים פיננסיים כמו בנקים, ברוקרים, בתי השקעות ופלטפורמות השקעה, כל אחד והצורך הספציפי שלו. התוצר, שמתקבל בלחיצת כפתור, הוא ניתוח מלא, מפורט ונהיר של הדוחות הכספיים ואיכות החברות.
למידת מכונה מפוקחת
מאחורי הקלעים פועלים שני סוגי אלגוריתמים: הראשון מבצע את הניתוח ההשוואתי וצולל לעומק החברה והמניה על סמך 252 פרמטרים, ובעיקר 20-15 מתוכם שמזוהים כחשובים ביותר לאותה נקודת זמן (מדי יום משתנה המשקל היחסי על בסיס המידע החדש שנכנס למערכת). בשונה מב-ChatGPT (או מקבילותיו בתחומי הוויזואליה), שבהם מאחורי האלגוריתמים יש רשת נוירונים ענקית הפועלת כמעין קופסה שחורה, כאן למידת המכונה היא מפוקחת. זאת כדי שסוג האלגוריתם השני יוכל לקחת את המשקיע יד ביד ולהסביר לו את השיקולים המפורטים שמאחורי ההמלצה ביחס למניה. באופן שכזה, כל אחד יכול להבין מדוע ה-Generative AI הסיק את שהסיק, ולתת לכך פרשנות משלו.
את הפרמטרים ואת המודל כולו תיקפה החברה מול מקצוענים בתחומם, והיא טוענת להצלחה מרשימה של 70% בהמלצות שסיפקה בכל אחת משלוש השנים שבהן פעלה באופן מלא – שנת הקורונה (“ברבור שחור”), שנת ההתאוששות ושנת השוק הדובי. זאת לעומת בנצ’מרק של 51.6%. הרעיון הוא לא להחליף את האדם, אלא לשמש לו כלי תומך בקבלת החלטות. האורחים טוענים כי הסיבה שרבים כל כך משקיעים על סמך תחושות בטן, טרנדים ורשתות חברתיות היא חוסר יכולת להתמודד עם דוחות מורכבים שלא בשפת אימם. רק 5% מהברזילאים, למשל, מסוגלים לקרוא אנגלית ברמה מספקת. הפלטפורמה נועדה לתת להם אפשרות לעכל אנליזה פשוטה, ובכך לפתור את אחד מכשלי השוק החמורים ביותר – היעדר Visibility.
מערכת ברידג’ווייז מוטמעת בפלטפורמות המסחר העצמאיות, בבנקים ואף במערכות הנגישות למנהלי ההשקעות. היא מאפשרת ליועצי ההשקעות לתת שירות טוב ומקיף יותר, כאשר צעירים שנולדו עם מכשיר חכם בידיים הם סוכני השינוי הטובים ביותר. והם חייבים את השינוי הזה.
אז לסיכום שני הוובינרים שלנו בנושא ה-AI הגנרטיבי, בוויכוח הוותיק מי חזק יותר ומי ינצח בסוף – האדם או המכונה – נראה כי לפחות בינתיים, הכוח החזק ואפקטיבי טמון בשילוב שבין השניים. כך שהמכונה לא תחליף אותנו בעתיד הנראה לעין, אבל היא בהחלט גוזרת עלינו חובה להתאים את עצמנו אליה. ומי שיקדים להבין זאת יהפוך לטוב יותר, מהר יותר. בהשקעות ובתחומים אחרים.
