לפצח את שוק הקריפטו

האם נרטיב הליבה של ביטקוין כמקלט ערך נשבר?

נקודת הפתיחה של הדיון הייתה ירידת המחירים החדה אותה הביטקוין רשם בחודשים האחרונים, דווקא על רקע אינפלציה דוהרת והריביות העולות – סיטואציה שהייתה אמורה לשמש כרקע מושלם לזינוק בשווי של BTC שניסה למצב את עצמו כחוף מבטחים לכספי המשקיעים, כמו זהב, רק דיגיטלי.

לתפיסות של תומר הנרטיב הזה כנראה נפגע באופן זמני, אבל לא נשבר. שוק הקריפטו שהוא קטן וצעיר במושגים כלכליים – הוא חלק מהכלכלה ואי אפשר לנתק אותו לחלוטין מהתרחשויות דרמטיות בשווקים. לכן ביטקוין חווה יחד עם עולם הפיננסים כולו, רצף של זעזועים המתבטאים באופן טבעי במחיר של נכסים. אבל את הדגש הוא מבקש להפנות, לא לשאלת המחיר אלא על התפתחות טכנולוגיית הבלוקצ’יין והצמיחה האדירה באימוץ של התחום.

בהמשך לכך תומר שב והדגיש את הבעיה האקוטית שיצרו בנקים מרכזיים ברחבי העולם, כאשר החלו במדיניות של הרחבה מוניטרית, שהיא במילים פשוטות, הדפסה של כסף והזרמתו לשווקים בהיקפים חסרי תקדים – תחילה בעקבות משבר הסאב-פריים בשנת 2008, ואז שוב, בתחילת משבר הקורונה ב- 2020.

המניפולציות הגלויות בערך הכסף יצרו משבר אמון בין אנשים רבים לבין המערכות הפיננסיות הריכוזיות הוותיקות. כך שהצורך במערכת פיננסית חדשה, מבוזרת ודמוקרטית כמו ביטקוין ואיתריום למשל, לא רק שלא נעלם, אלא אפילו מתחדד. קשה להאמין למישהו שיוצר בעיה אחת ואז באיחור מייצר פתרון שיוצר בעיה שניה.

בהקשר הזה תומר סיפק השוואה מעניינת בין משבר 2008 העולמי למשבר דומה שאיים לרסק את שוק הקריפטו כולו בתחילת 2022 – מחיקתן המהדהדת של לונה (LUNA) ומטבע צמוד דולר שלה ‘טרה’ ושל חברת צלזיוס (CELSIUS). ההבדל הוא שב- 2008 הבנקים המרכזיים חילצו בצורה מלאכותית את את בתי ההשקעות שהיו ‘גדולים מדי מכדי ליפול’, ולעומת זאת, לונה וצלזיוס פעלו בעולם מבוזר, בלי בנק ריכוזי שמתערב, מחלץ אותן בגסות ומאפשר להן להמשיך לפעול. החברות הללו קרסו ונמחקו ממסחר. עם כל הכאב על אובדן של כספי משקיעים, כל אחד צריך לשאול את עצמו איזה שוק הוא מעדיף.

הכסף המוסדי והקורולציה לשוק ההון המסורתי

בשנים האחרונות אנחנו רואים כניסה של ETF, תעודות סל המאפשרות למשקיעים להיחשף לשוק הקריפטו, דרך מעקב אחר מחיר הביטקוין או הביצועים של חברות כרייה גדולות. הכניסה לתחום של ענקים מוסדיים כמו פידליטי, בלאק-רוק, הנדרסון-הורביץ ואחרים, הובילה למעבר למודל התנהגות משקיעים מקובל.

כך, בתקופה של תנודתיות, חוסר וודאות ומשיכת כספים רחבה מתוך שוק ההון, ניתן לראות יציאה מקבילה של הון משוק הקריפטו וירידה במחירי המטבעות המובילים.לתפיסתו של תומר, ככל שעולם הבלוקצ’יין יצמח ויתבגר, נוכל לראות התנהגות עצמאית יותר של שוק הקריפטו.

שחקנים גדולים נוספים שנכנסו לעולם הקריפטו וראויים לציון הם וולמארט, רשת סופרמרקטים הגדולה בעולם, שמפתחת מרכזי קניות בעולמות המטאוורס שניתן יהיה לבצע בתוכם שניות באמצעות מטבעות קריפטו.
גם נייקי ואדידס ביצעו מהלך משמעותי כאשר רכשה מותג בגדים דיגיטלי. שחקניות גדולות נוספות הן ווראפון שמפתחת שירותי סליקה של ארנקי קריפטו עבור רשתות מזון עם נקודות מכירה פיזיות, בנק ההשקעות הוותיק גולדמן זאקס, המאפשר ללקוחות שלו לסחור בקריפטו על גבי הפלטפורמה שלו, רשת בתי הקולנוע האמריקאית AMC שמאפשרת לרכוש כרטיסי קולנוע באמצעות ביטקוין ומטבעות אחרים, ועוד.

רגולציה, הלבנות הון ומטבעות יציבים

הממשל האמריקאי ורשויות הרגולציה שלו נמצאים כרגיל, מספר צעדים קדימה לפני ישראל. קוינבייס לדוגמא היא בורסת קריפטו אשר פועלת בארה”ב, מונפקת בנאסדק ומפוקחת על ידי רשות ניירות ערך האמריקאית. הפלטפורמה פתוחה רק לאזרחי ארה”ב שעוברים תהליך הזדהות הנקרא KYC – Know Your Client.

התהליך הזה מאפשר לכל אזרח אמריקאי להעביר כספים מכל חשבון בנק בארה”ב לקוינבייס ולרכוש מטבעות קריפטו בצורה חופשית. מצד שני, אותו תהליך מאפשר לרשויות החוק האמריקאיות להגיע אל כל אדם הנמצא מאחורי כתובת ארנק החשודה במעורבות בפעילות פלילית. ראש ה CIA התייחס לסוגיה לאחרונה והבהיר כי רשויות החוק מתקשות יותר במעקב אחר תנועות הון חשודות דווקא בכסף מזומן ולא על גבי בלוקצ’יין, שהוא למעשה ספר חשבונות מאובטח לחלוטין וגלוי לציבור, אשר זוכר ושומר כל עסקה שבוצעה אי פעם.

בהתייחסות לאפשרות השקתם של מטבעות דיגיטליים צמודי מטבעות FIAT, תומר מעלה את הוויכוח הקבוע בין היתרונות והחסרונות בגוף ריכוזי מפקח לעומת מערכת מבוזרת הנשלטת על ידי מיליוני מחשבים או אלפי מאמתים (Validators).

מעבר לכך, תומר מערער על הלוגיקה העומדת מאחורי השקה של דולר דיגיטלי למשל, על ידי בנק מרכזי אשר מתערב ללא הרף בערך שלו ויכול, מבחינה עקרונית לשלוט במקומות אליהם נוכל אנחנו, בעלי הכסף, להשתמש בו. כלומר, קיים חשש מובנה לפיו המטבעות הללו, בהיותם צמודים למטבעות המסורתיים, יהיו חשופים לאותן מניפולציות.

איתריום 2.0 – המפץ הגדול?

קצת רקע – בתחילת 2008 נוצר הביטקוין שהציג לעולם יישום פורץ דרך: מטבע קריפטו על גבי טכנולוגיית הבלוקצ’יין. לצד יתרונות ברורים, המטבע החדש גם הציג חסרונות משמעותיים, ביניהם, חוסר היכולת לפתח על גביו אפליקציות אחרות. לטוב ולרע, ביטקוין הציע רשת בסיסית, בלתי ניתנת לפריצה, אבל מוגבלת.

בשנת 2013 הגיע ויטליק בוטרין, גאון מתמטי צעיר שבגיל 19, המציא את איתריום, רשת בלוקצ’יין אלטרנטיבית עם שפת תכנות ידידותית בשם סולידיטי. התשתית החדשה איפשרה למפתחים לבנות ולהפעיל על גבי רשת איתריום מגוון יישומים מרתקים. מכאן והלאה הדרך היתה פתוחה. כיום פועלים על גבי רשת איתריום כ- 20 אלף אפליקציות בתחומים שונים כמו – DE-FI, NFT, וה- מטאוורס.

הבעיה החלה כאשר הצמיחה במספר המשתמשים, הפכה את איתריום, לרשת עמוסה, איטית ויקרה להחריד.
הפתרון המתחייב היה שדרוג של מנגנון ההסכמה, ממנגנון ‘הוכחת עבודה’ (POW), המפעיל כמות עצומה של מחשבים כדי לאבטח ולאמת את המידע על גבי בלוקצ’יין – למנגנון הסכמה הרבה יותר מהיר ויעיל הנקרא ‘הוכחת הפקדה’ (POS), המפעילה מספר מוגבל של (מחשבים) אנשים אשר ‘נעלו’ ברשת סכום כסף מסוים, כדי להפוך למאמתים, בתמורה לעמלות הנגזרות מעסקאות.

המעבר הזה (קצת דומה לעדכון גרסה בסמארטפון שלנו) נקרא איתריום 2.0 והוא אמור לייצר קצב עיבוד של 100,000 עסקאות בשניה. לשם השוואה – ביטקוין מעבד 3 עסקאות בשניה, המערכת של- Visa העולמית סולקת כ- 35,000 עסקאות בשניה, ורשת סולנה, מתחרה מרכזית של איתריום, יודעת לסלוק כ- 50,000 עסקאות בשניה.

היבט לא פחות חשוב הוא כמובן נושא הקיימות הסביבתית. שימוש בפחות מחשבים, אמנם פוגע ברעיון הביזור, אבל מבטיח חיסכון אנרגטי וצמצום משמעותי של הפגיעה בסביבה. נושא שביטקוין סופג לגביו ביקורת חריפה, גם מצד גדולי תומכיו, כמו אילון מאסק ואחרים. על פי נתונים מבוססים – המעבר לאיתריום 2.0, יחסוך 95% מהיקף החשמל הנדרש להפעלת הרשת.

‘הכר את האורח’

תומר מגיע מעולם הפיננסים המסורתי. בתחילת הדרך כסוחר בחדרי עסקאות של בנקים ולאחר מכן בקרנות גידור. המשיכה לתחום הקריפטו הגיעה לאחר תקופה ארוכה של סקפטיות טבעית כלפי טכנולוגיה חדשה ולא מוכרת, אשר התחלפה בסקרנות ולמידה מעמיקה של תחום הבלוקצ’יין ושוק הקריפטו ושל מגוון היישומים הפוטנציאלים שלהם.

כיום כאמור, תומר פועל במסגרת ‘אלטשולר הורייזן’, חברת בת של בית ההשקעות אלטשולר שחם שהוקמה בשנת 2017, מתוך הכרה במטבעות קריפטו כנכסים דיגיטליים לכל דבר. כיום הורייזן מנגישה את התחום ומאפשרת לאנשים להשקיע בשוק הקריפטו בצורה בטוחה ומפוקחת תחת רגולציה ישראלית.

השיחה הארוכה נגעה בעוד מגוון פיתוחים מבטיחים והיבטים מעניינים של תחום הקריפטו. כמובן, הכל מחכה לכם בהקלטת הוובינר המלאה. תודה רבה לתומר שהגיע ותרם מהידע שלו לכולנו.