נושא השידור:
49% מאזרחי העולם ילכו להצביע במהלך 2024, השנה שבה הכי הרבה אנשים בהיסטוריה הלכו לקלפי אי פעם. היסטורית, השווקים מגיבים טוב לבחירות, האזרחים מבטאים את רצונם בהנהגה שמתאימה לתפיסה הפוליטית שלהם, זמן לתקוות חדשות ונרטיבים חיוביים. ומה קורה בחודשים שלפני הבחירות? בתקווה להיבחר שוב, הממשלות המכהנות לרוב מקלות במדיניות הפיסקאילית והמוניטרית שלהן, יותר הוצאות ממשלתיות (על תשתיות והשקת פרוייקטים שמייטיבים עם האזרחים) ופחות הכנסות (מורידות את נטל המסים) אם כי הדבר בולט פחות במדינות כמו ארה”ב עם בנקים מרכזיים אוטונומיים. במהלך שנת הבחירות עצמה יש אי ודאות בנוגע למדיניות רגולציה, ביטחון, ומסחר שמשפיעים על השוק לרעה. נתוני גולדמן זאקס מצביעים על השפעה מתונה על צמיחת התמ”ג השנתית (בסביבות 0.2-0.3 נקודות אחוז) ברבעונים סביב הבחירות, עם השפעה קטנה יותר על צמיחת התמ”ג לשנה כולה (0.1-0.2 נקודות אחוז).
עם זאת, לרווחים ולמדיניות הפדרל ריזרב תפקיד משמעותי יותר בביצועי שוק המניות במהלך מחזורי בחירות. לדוגמה אפשר לבחון את המצע הכלכלי של שני הנשיאים האחרונים בארה״ב – הגישה הכלכלית של ביידן כרוכה בהוצאות ממשלתיות והשקעות מוגברות וטראמפ מתכוון להצמיח את הכלכלה על ידי הפחתת מסים ורגולציה כאשר הוא מתנגד לחקיקה נוקשה בנוגע למשבר.
הגישות השונות בסוגיות הנ״ל ובסוגיות היסוד כדוגמת חינוך והתערבות המדינה ביחסי החוץ יוצרות אי ודאות אך לאחר בחירת הנשיא, היסטורית, השוק מגיב בעליות.
